השמעתם "טומבללייקה" בביצוע ממש חזק? לא? אז הננו מציגים את הלהקה הבועטת ביותר, שמקור השראתה הוא שפת היידיש: הרכב "גֶווֹלְט" מישראל. אוי GEVOLT!
ש: שלום, אני משוחחת עם אנטולי בונדר, הסוליסט מהלהקה "גֶווֹלְט". התוכל לספר קצת על הלהקה, מי בלהקה ומתי היא נוסדה?
אנטולי בונדר: אנחנו כבר כמה שנים טובות ביחד. הוצאנו דיסק אחד, זהו הדיסק הראשון והוא לא היה ביידיש אלא ברוסית וזה היה לפני שלוש שנים. מאז אנחנו מקליטים את האלבום החדש שלנו, שהוא כולו ביידיש. עד עכשיו עוד לא סיימנו להקליט אותו עד הסוף...
ש: – הסגנון שאתם מנגנים זה מטאל, רוק, אפשר להגדיר את זה ככה? מה ההשפעות המוסיקליות שלכם?
א''ב: – הספקטרום של הסגנון שלנו הוא מאד רחב. אנחנו מושפעים גם ממטאל, גם ממוסיקה עממית, גם ממוסיקת פּוֹפּ – מוסיקה קלה, גם ממוסיקה קלאסית... זאת אומרת, יש המון השפעות מכל מני כיוונים. לכל אחד מאיתנו יש כמובן את הטעמים שלו במוסיקה.
ש: – הקשבתי למוסיקה שלכם, לקטעים שאתם מכינים לקראת האלבום החדש ושמתי לב, שאתם נשמעים קצת כמו "רמשטיין" וזה יוצר רושם מאד מוזר: אתם מכריזים שאתם הלהקה היחידה שמבצעת יידיש-מטאל. אתם באמת יחידים?
א''ב: – האמת היא, שלא מצאתי אף אחד שעושה זה, וגם בגלל זה התחלנו לעשות את זה. למה? אני אישית תמיד רציתי לשמוע יידיש במטאל ואף פעם לא מצאתי דבר כזה. זאת אחת הסיבות שהתחלנו להתעסק ביידיש בכלל – מבחינת האלבום החדש.
ש: – ואתם בלהקה דוברים יידיש?
א''ב: – זהו, שלא.
ש: – באלבום החדש אתם מביאים רשימה של ה"שלאַגערים" (להיטים) כגון "שאַ שטיל", "שפּיל־זשע מיר אַ לידעלע אין ייִדיש", "בײַ מיר ביסטו שיין"... אלו הלהיטים הקלאסיים, שכמעט כולם בארץ וגם בתפוצות בעולם מכירים. איך הגעתם לרעיון כזה: להקליט אלבום עם שירים ביידיש, דווקא? זה לא רעיון כל-כך נפוץ לעשות דבר כזה במדינת ישראל?
א''ב: – אחרי שהקלטנו את האלבום הראשון והופענו, חיפשנו לעשות איזה קָאבֶר למופע. חיפשנו שיר שנוכל לנגן אותו ולהביא לקהל מכיוון שונה.
[שיר "שאַ שטיל"]
ש: – לעשות איזשהו קָאבֶר משיר באנגלית – לא היה בזה טעם? אז לקחתם את הלהיטים הישנים ביידיש?
א''ב: – לקחנו איזה שיר בעברית וכן כולם אהבו ואז חשבנו –למה לא לעשות "טומבללייקה"? אז בעצם "טומבללייקה" זה השיר הראשון ביידיש שניגנו ושעשינו ממנו עיבוד.
ש: – ומה היו תגובות של הקהל, כשאתם הופעתם עם היידיש פתאום?
א''ב: – באמת הקהל היה מאד חיובי, כי השיר "טומבללייקה" הוא שיר מוכר ופתאום שומעים אותו...
ש: – בעיבוד חזק?
א''ב: – בעיבוד אחר בכלל, לגמרי! שזה כבר לא "טומבללייקה" רגילה, זה כבר "בַּס-בללייקה" אפשר לומר.
ש: – במיוחד מצא חן בעיני את העיבוד של השיר "זאָג ניט קיין מאָל", שהוא, לדעתי, העיבוד הכי נכון בשביל השיר שכזה. זהו שיר הפרטיזנים שנכתב ב-1943, שיר של מחאה, שיר מאד חזק. זה לא כמו "טומבאַלאַלײַקאַ" – זה שיר בכלל לא קל.
א''ב: – נכון. ההיסטוריה שלנו עם השיר הזה התחילה באינטרנט. חיפשתי באינטרנט איזשהו שיר שנוכל לעשות עליו עיבוד בסגנון שלנו ופתאום ראיתי שיר –רק את המילים – ואמרתי: "ואו! זה השיר". ראיתי רק את התרגום של השיר, ואז חיפשתי את המקור ביידיש. כשמצאתי את השיר ביידיש, מתברר שזה שיר של הפרטיזנים. המילים של השיר ממש נגעו בי ולכן עשינו אותו בדרך הכבדה. לפי דעתי ולפי דעת של כל אחד מחברי הלהקה, השיר הזה היה אמור להיות באמת כבד – ולא כמו שהתרגלנו לשמוע אותו בדרך-כלל, בכל מני טקסים של יום השואה...
[שיר "זאָג ניט קיין מאָל"]
א''ב: – דרך-אגב, השיר הזה הוא השיר היחיד שהוא שיר בואו נגיד שיר כאסח, שהושמע ברדיו ביום השואה.
ש: – אותו שיר אתם גם מוסיפים לתקליט החדש. מתי זה יופיע?
א''ב: – אנחנו בשלבי סיום של ההקלטות עכשיו ואני חושב שזה ייקח לפחות עוד איזה חודשיים.
ש: – מצאתם מפיק לתקליט הזה?
א''ב: – לא, אנחנו מפיקים את זה בכוחות עצמנו, אף-אחד לא התעניין בזה. זאת אומרת –התעניינו, אבל אמרו בהתחלה שזה לא כדאי, ושאנשים לא יקשיבו...
ש: – כיוון שזה ביידיש?
א''ב: – כן, כן, חלק מהאנשים אמרו פשוט שהתרבות הזאת לא מעניינת. וזהו. מה שכן מעניין עכשיו זה מטאל סקנדינבי – אני יודע?... אומרים שזה מה שהולך (בארץ). ו(תקליט ביידיש)... זה שונה. אז לא רוצים.
ש: – אבל למה דווקא לקחת את המטאל הסקנדינבי, כשיש מקורות בתרבות היהודית? זה כל-כך נכון, הייתי אומרת, לקחת את השירים בשפת היידיש, שהיא הולכת ומתה ולחדש אותם בביצוע חדש.
א''ב: – אז בגלל זה בכלל אנחנו מתעסקים בזה.
[שיר "מײַן רוע פּלאַץ"]
ש: – אילו עוד שירים אתם מוסיפים?
א''ב: – "בײַ מיר ביסטו שיין", "אַ מאָל איז געווען אַ מעשׂה", שיר "מײַן רוע פּלאַץ" ("מקום מנוחתי" – הערה מהעורכת). הסיפור של השיר הזה זה סיפור של בן-אדם, שעובד במפעל עם הרבה מכונות מסביבו וחולם על האהבה שלו. ובעצם הוא לא מסוגל לצאת מהמעגל של המכונות, מהמעגל של המפעל – כמו שרוב האנשים היום: לא יכולים להפסיק פתאום להתעסק בקריירות או העבודה במקום להיות עם המשפחה, להיות עם האהבה שלהם. זה הסיפור האמיתי שבשיר. הוא נכתב באמריקה (על יד מאָריס ראָזענפֿעלד – הערה מהעורכת) לפני כמאה שנה. זה היה בזמן של ההגירה הגדולה של היהודים שבאו לאמריקה בתחילת המאה שעברה. כמובן הרבה אנשים גרו בעוני והיו חייבים לעבוד במקומות כמו מפעלים גדולים ללא תנאים, בבלגן. לא היו מסוגלים לצאת מהמציאות הזאת. זאת הייתה מלכודת בסופו של דבר.
ש: – זה שיר לא כל-כך מוכר, לא כמו "טומבאַלאַלײַקאַ" בטח. אני סקרנית לדעת מה עוד בחרתם לתקליט?
א''ב: – (בחרנו למשל) "שיין ווי די לבֿנה"...
ש: – זייער שיין – יפה מאד! מהי הכוונה כשאתם בוחרים את השירים – שהם מוכרים, או שפשוט המנגינה שלהם מתאימה לכם?
א''ב: – לא, בכלל לא מסתכלים על זה אם השיר הוא להיט או לא להיט, האם הוא מוכר או לא מוכר. אנחנו מסתכלים, קודם-כל, על המילים – האם הם יכולים טוב להתיישב עם הסגנון שלנו, וכמובן על המנגינה עצמה, אם היא מעניינת, אם זה באמת מדליק. מדליק אותנו, קודם-כל.
ש: – מי עוד בלהקה?
א''ב: – אני שר, ויש עוד מטופף, שמו ודים ויינשטיין, יש גיטריסט, שהוא הוחלף השנה. לפני זה היה יֵבְגיֵני קושניר, איתו הקלטנו את האלבום הראשון, ואיתו התחלנו להקליט את האלבום החדש, אבל הוא רצה להמשיך בדרך שלו עם להקה אחרת. אז לקחנו גיטריסט חדש, שמו מיכאל גימֶרווֶרט, וקלידן – דמיטרי ליפשיץ, שהוא מתעסק בכל מה שקשור לסינטסייזרים וכל האפקטים. לבסיסט שלנו קוראים מקס מָן. יש גם בחורה, קוראים לה אווה יפְרָמוֹב והיא מנגנת על כינור.
ש: – אז זה מוסיף קצת טעם של מוסיקה קלאסית.
[כינור סולו מתוך השיר "זאָג ניט קיין מאָל"]
ש: – מה התכניות שלכם לעתיד – להופיע בארץ, אולי גם בחו''ל? האם חשבתם להתחבר לכל מני סביבות יידישאיות בארץ וגם בעולם ולהופיע עם התקליט הזה, שהוא כולו ביידיש?
א''ב: – חשבנו, אבל קודם כל רוצים להוציא כבר את התקליט לאור, כדי שיהיה משהו ביד... אבל זה מתמשך ונראה לנו, שאנחנו נתחיל להופיע לפני זה. כי מזמן כבר לא הופענו.
ש: – אז יש קהל ליידיש בארץ?
א''ב: – יש קהל. לא יודע אם יותר ליידיש או למטאל, אבל...
ש: – גם ביחד אולי?
א''ב: – כן... [צחוק]
ש: – אני חושבת שיש מין תחיה, לא תחיה של ממש, אבל ההתעניינות ביידיש גוברת בארץ, במיוחד בין הצעירים, כאלה שמזדהים דווקא עם יידיש והולכים בחיפוש שורשים שלהם אל המקורות של התרבות שלהם – תרבות המזרח-אירופית.
א''ב: – כן, זה קורה הרבה עכשיו. שמעתי תגובות של אנשים שהקשיבו לאחד השירים שלנו באינטרנט וכתבו "ואו! אני הולך עכשיו לדבר עם סבתא שלי לשאול על מהו השיר". או "אני הולך להשמיע את זה לסבא שלי". מה שיפה, שבנוסף לכל זה יכול לעשות קשר בין הדורות, זה חשוב.
ש: – ואתה אישית שמעת יידיש בבית? אולי דיברת קצת?
א''ב: – לא דיברתי, אבל שמעתי קצת מהסבא ומהסבתא שלי, אבל עם הזמן זה הולך ונעלם... כי ההורים שלי כבר לא דיברו (יידיש) בכלל. רק את המילים הנפוצות, מה שנקרא "סבתא קללות". [צחוק]
ש: – אני מאחלת לכם הצלחה ותודה רבה.
א''ב: – תודה רבה לך.
את השירים של להקת GEVOLT ניתן להאזין באתרים שלהם: www.gevolt.com ובמיי-ספייס: http://www.myspace.com/gevolt
מאת: קטקה מזורצ'ק