אחת השחקניות בקהילת הלארפ הפולנית, תמונה באדיבות האתר הרשמי של האירוע
הלארפ (Live Action Role Play) הוא משחק פנטזיה הנעשה באוויר הפתוח כשהמשתתפים לובשים תחפושות (אותן הם בדרך כלל מכינים בעצמם) ומשחקים לפי תסריטים מסוימים בהם הם מגלמים דמויות שונות כגון אביר, גמד, עלף, וכדומה. המשחקים נעשו אהודים במערב בשנות השבעים המאוחרות ונהפכו לתופעה עולמית עם קהילות המשחקות לארפים בנושאים שונים (למשל, פנטזיה, מאפיה, או תעלומות רצח) בארצות שונות בעולם. גם בפולין המשחקים זוכים לקהל קטן אך נאמן ומעורב מאוד שמתכונן בשבועות אלו לקראת הקיץ הפולני. העונה בה ניתן להנות מפעילויות בחיק הטבע וגם העונה בה יש חופש מהלימודים לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. בקפה פרדוקס (Paradox Cafe) בוורשה, קפה קטן שפונה לקהילת אוהבי המד"ב והפנטזיה הפולנית, נפגש קול פולין עם שני פעילים בקהילת הלארפ הפולנית, אגניישקה קורק וסלאבומיר אוליאש, שהסכימו לחשוף טפח מעולמם לקהל הרחב.
מה תוכלו לספר לנו על האירוע?
ס.א : "זה אחד האירועים הגדולים והוותיקים ביותר למשחקי תפקידים בפולין ויש בו את מספר המשתתפים הרב ביותר. אנו משחקים משחק תפקידים חי בו השחקן מבצע בעולם האמיתי פעולות כשהוא לבוש כמו דמות מעולם בדיוני, שיכול להיות על בסיס ספר או סרט, והשחקן בונה דמות שפועלת לפי חוקי העולם הפנטסטי. המיקום יהיה סמולן (SMOLEŃ). שנמצא באזור מאוד מיוחד ויפה של פולין. יש בו נוף מדהים ויערות והרים ואפילו טירה עתיקה. ואנו נשחק בסביבה הזו."
איך נכנסים אל נעליה של דמות שאינה היסטורית אלא דמיונית כמו עלף או גמד?
א.ק: "כשאנו משחקים יש לנו ספרי חוקים שמנחים אותנו לגבי המשחק ואופן השימוש בדמויות. את הדמויות אנו ממציאים בעצמנו כולל שמות. ואז אנו מחפשים השראה בסרטי פנטסיה כמו "שר הטבעות" ומערבבים אלמנטים היסטוריים עם אלמנטים פנטסטיים והדמיון שלנו. אם אנו רוצים להשתמש בבדים שלא היו נכונים היסטורית אבל יראו טוב ויהיו נוחים ויתנו מראה "עלפי" אנו יכולים לעשות כן. יש לנו חירות ויש הרבה חופש בתחביב הזה והרבה יוזמה אישית כי אין דרך אחת בלבד לעשות את זה ויש תמיד רגעים קסומים בהם אנו יכולים להיות חופשיים לגמרי."
כמה גדולה הסצנה הזו בפולין?
ס.א: "קשה לומר. קשה לעמוד על מספר האנשים שחולקים את התחביב הזה עמנו בכל פולין. אני לא יודע אם היה אי פעם מחקר מהימן בנושא. אני הייתי אומר שיש כמה אלפי אנשים שהם באמת מעורבים נלהבים בעשייה וכמות גדולה פי שניים של אנשים שהם בשולי הקהילה אבל באים לאירועים ומשחקים אתנו. באירוע הזה ספציפית יהיו 400 אנשים. 300 מהם יהיו שחקנים שישחקו ממש והשאר יהיו חברים שבאים לכייף כי חוץ מהמשחק יש המון כיף ומסיבות מסביב למדורה וחוויות נפלאות אחרות."
האם האירוע יהיה פתוח לזרים שאולי מבקרים בקרקוב וירצו לטעום גם משהו מפולין האחרת?
א.ק: "בעבר היו לנו מבקרים שהיו חברים של משתתפים אבל לא שיחקו את המשחק בעצמם. כמו שאמרו קודם יש המון זמן חופשי באירוע ואנשים שלא מעורבים בפנטזיה יוכלו להיות חלק מהזמן הזה. אירחנו בעבר שחקנים דוברי אנגלית שהיו חלק מהסצנה וידעו מה קורה בקטע הזה. אבל אם אתה לא מתעניין במשחקי תפקידים או בפנטזיה יהיה לך מעט קשה להנות מהאירוע. יהיה צריך לשמור על ראש פתוח. המיקום גם מאוד חשוב כי זה כפר קטן שכמעט לא מעורב בעולם החיצון וזה חשוב כי רצינו מקום שאין בו רכבות כבישים ומכוניות. אנו מחפשים מקום שהוא די נטוש בו תהיה תחושה שאנו יכולים, לכמה שעות, להיות בעולם אחר. הינו צריכים לשנות מיקום פעם אחת כי באו יותר מדי מבקרים זרים ואם יש יותר תיירים משחקנים קשה להרגיש שאנו בעולם הזה כשמישהו שואל כל כמה רגעים: "סליחה, אני יכול לצלם אותך כנסיכה?" כמובן שאתם תמיד יכולים לבוא, בואו בכיף. אבל אנא תנו לנו את הכבוד והחלל שאנו צריכים כדי להנות מהתחביב שלנו. הטוב ביותר יהיה אם יהיה לכם חבר שיוכל להסביר לכם מה קורה כדי שלא תצטרכו להטריד את השחקנים באמצע קרב בשאלות מה קורה ולמה אתם בעצם נלחמים. יהיה טוב ללמוד מעט על המשחק לפני שבאים כדי שתוכלו להנות מלצפות בו ולא להרוס את החוויה לאלו שמשחקים בעצמם. הרעיון של הלארפים הוא לשכוח מהעבר ומהעתיד ולשחק לכמה שעות את ההווה של הדמות שבחרת."
איך התחושה של לחזור למציאות אחרי החוויה של להיות בדמות?
ס. א: "קשה לומר, בלארפ הדמויות הן בדרך כלל עבור משחק אחד או שניים ולא עבור שנים של משחק עם דמות אחת. זה מה שרגילים לעשות במשחקי שולחן. מבחינה פסיכולוגית אנו לא כל כך מעורבים בדמות, המעורבות היא יותר משחקית מבחינת אופן תנועה ושימוש בקול. כמובן שאנו נרגשים ממה שקורה ואנו רוצים לדבר עם חברים על המשחק ומה אנו עשינו ומה אחרים עשו אבל אם אתה רוצה אתה יכול תמיד לחזור למציאות בקלות. כמו שחוזרים מהצגה או סרט. כולכם מוזמנים ללארפ הקרוב כדי לראות ולחוות בעצמכם."
המשחק לא נתקל תמיד בתגובות חיוביות בפולין ובעבר גורמים שמרניים יותר הביעו חשש שמדובר במשחקים של "נדמה לי" בהם אנשים לכאורה מאבדים קשר עם המציאות. אבל כיום, כחלק מהפתיחות הגדולה יותר לתחומי הפנטזיה והמד"ב בכלל, התרבות הרבה יותר פתוחה לקבל את העניין הזה ובקרב אנשים צעירים בקהילת הלארפים הדיונים ברשת סביב המשחק הקרוב תובעים הרבה יותר זמן מרשתות חברתיות אחרות. אגניישקה קורק מסבירה: "מדובר בסופו של דבר במשחק עם אנשים חיים, אי אפשר להוריד אותו מהרשת. צריך לבוא להכנות ולהכיר את האנשים שישחקו איתנו." סלאבומיר אוליאש מרחיב על ההבדל בין הלארפ וקהילות אחרות שעוסקות בשחזור היסטורי: "אנחנו הרבה פחות מדקדקים בפרטים קטנים כי לא כל כך חשוב לנו איך התלבשו בעבר ועם החותלות היו כאלו או אחרות. אני משווה את השחזור ההיסטורי, שגם בו עסקתי, לתיאטרון ואת הלארפ לקומדיה דל ארטה. הדגש הוא הרבה יותר על פיזיות והנאה בעולם פנטסטי." שניהם מסכימים שהתופעה של הלארפ בפולין מתבגרת ולמרות שיש תמיד אנשים צעירים שנכנסים למשחק במידה רבה הם גדלים יחד עם הקהילה שכיום מכילה אנשים בטווח של גילאים, החל מגילאי התיכון וכלה בגילאי ארבעים פלוס. "חשוב לציין עוד דבר אחד", הם אומרים, "אנשים לפעמים קוראים שזו ועידת פנטזיה ובאים עם ציפייה לפגוש סופרים או לראות סרטי מד"ב. בלארפ אין שום דבר כזה, אנו חיים באוהלים תחת כיפת השמיים ומשחקים את הדמויות שלנו. זו חוויה שממש צריך לעבור אותה כדי להבין על מה מדובר."
לאתר האירוע ראו כאן.
לאתר קפה פרדוקס ראו כאן.
(ח.ה)