הרבי מזאלושיץ, האדמו"ר שֵם קלינגברג, התגורר לפני השואה בקרקוב. הוא היה נצר לשושלות זידיטשוב וקומרנה, ונקרא, בשם הבלתי שכיח "שם", כי על פי הידע בתורת הקבלה שהיה בידי אביו זקנו ר' יצחק אייזיק מקומרנה, היה שם בן נח מליץ היושר על עם ישראל בשנת תרל"ב, השנה שבה נולד, ובכך היה משום האצלת תפקיד זה על הרך הנולד. ר' שם היה מופלג בתורה, חי בצניעות רבה, הירבה במעשי צדקה וחסד, אך לא הנהיג חצר חסידית מן הטיפוס העממי שרווח אז בפולין. כאבותיו עסק גם הוא בקבלה, כתב פירוש על הזוהר, וחיבר את הספר "אהלי שם", שאף הוא היה בתורת הנסתר.
רוב כתביו, ובהם חידושים על הש"ס והפוסקים, אבדו בשואה, והמעט ששרד מתורותיו כונס על ידי בנו בספר שאף הוא נקרא "אהלי שם" (ירושלים, תשכ"א), כשם הספר שאבד. כשנכבשה קרקוב על ידי הגרמנים היה ר' שם ברשימת הרבנים המבוקשים על ידיהם, וזאת במסגרת מדיניותם לאסור מיד עם הכיבוש את האליטה הרוחנית של היהודים – כמו של שאר העמים הכבושים – ולשבור אותה. אך הוא הצליח להימלט מידיהם, והסתתר כשנתיים באחת העיירות הסמוכות. גם שם המשיך ללמוד וללמד עד כמה שיכול, ולעודד את כל אלה ששהו במחיצתו.
כשהוקם הגיטו בקרקוב באדר תש"א (מרץ 1941) נאלץ לעזוב את מקום מחבואו, והוברח לגיטו. באותו זמן הפסיק לזמר זמירות בשבתות. ובעקבות המדרש (מגילה י ע"ב; סנהדרין לט ע"א) אמר: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".
המדרש מתכוון למלאכי השרת, שאחרי טביעת המצרים בים סוף ביקשו לומר שירה לפני הקב"ה, אך הקב"ה מיחה בידם: "מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני" (ובשמות רבה פ' כ"ג: אמר להם "לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה"). העדות המצויה בספר "אהלי שם" מביאה את הדברים במשפטים ספורים בלבד, אך מאחוריהם מסתתר עולם שלם, וכאן אנסה לרמוז על מקצתו.
בשירת הים נאמר: " מי כמוך באלם ה, מי כמוך נאדר בקודש". במדרש, מכילתא דר' ישמעאל, (בשלח פ' ח, נאמר" מי כמוך באלים ה, מי כמוך באלמים, מי כמוך שומע עלבון בניו ושותק") (נוסח אחר: "רואה בעלבון בניו ושותק"). הכתיב החסר של "אלים" משמעותו גם אלם=שתיקה. והשותק הוא ה'.
ובמדרש לקח טוב נאמר: "באלמים אלו ישראל שהם אלמים בגלות, מתחרפין ואין משיבין, והקב"ה רואה עלבונן ושותק". כאן השותק הוא עם ישראל הנמצא בגלות, שומע את חרפתו ואין בידו להגיב, אך גם ה'. בעקבות הפרעות שאירעו בווירצבורג, גרמניה , בימי מסע הצלב השני, 1146, כתב הפייטן יצחק בן שלום שהיה זקנו של ר' יצחק בעל "אור זרוע", את הקינה הפותחת במילים: " אין כמוך באלמים\דומם ושותק למעגימים\. צרינו רבים וקמים".
והיא מובאת בסידור "כמנהג פולין", כיוצר לשבת ראשון אחרי הפסח, הסמוכה ליום שבו טבעו המצרים בים ובו נאמרה שירת הים. סידור זה, שהוא בנוסח אשכנז שהותאם ליהודי פולין, אינו שכיח בימינו. במרוצת השנים התקבל אצל רובם הסידור נוסח ספרד של החסידים. יש להניח שר' שם קלינגברג הכיר היטב גם את המדרשים, וגם את אותו סידור והפיוטים המצויים בו.
ר' שם נרצח בכ"ה בניסן תש"ג במחנה פלאשוב שבפרוורי קרקוב. שם אמר על הפסוק " עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם (תהלים עג יז): "כשיבוא משיח אבין את סוד ההנהגה העליונה בתקופה זו, את סוד הרציחות והשחיטות" לדעתו חייב היה להיות הסבר כלשהו לתקופת הפורענות שעברה אז על עם ישראל, אך הנסיון האנושי כלל אינו מסוגל להתמודד אתה, והבנתה תתאפשר רק בימות המשיח, כאשר ישתרר בעולם סדר קוסמי שונה מזה הקיים בימינו. בנו, המביא את הדברים בספר "אהלי שם" ( עמ' י"ז-י"ח) מציין: " יותר לא הוסיף וסרב לדבר אודות המצב, נשמר לא לבוא לידי הרהור אחרי דין שמים וקיבל הכל באהבה".
ד"ר פנינה מיזליש
הערה- הגעתי אל ר' שם קלינגברג ואל הספר "אהלי שם" כשהתאמצתי ללמוד את תולדות משפחתנו, שרובה אבד עם חורבנה של יהדות פולין.שנים רבות אחרי פטירתו בירושלים של אבי, משה שקדיאל, סיפרה לי אחותו, הגרה בניו יורק, שאביה, סבי אהרן יוסף מנדלבוים, היה חסיד של הרבי מזאלושיץ, והיה לומד אתו קבלה. סבי נפטר בגטו קרקוב ביום י"ב באייר תש"ב, והובא לקבר ישראל. זה התאריך היחיד הידוע לי על אבדנם של בני משפחתנו. הרבי מזאלושיץ היה דודו של חברנו אברהם כרמי, שניצל מן התופת ההיא. בשנים האחרונות הוא מרבה לנסוע לפולין כעד מלווה, וכשהוא מגיע לפלאשוב הוא קורא את הקטע הזה בפני האנשים שאתו, לזכר אבותיו ואבותיי.
www.horabis.blogspot.com