נעסוק היום ביחסים העסקיים בין ישראל לפולין, נושא שהתחלנו לדבר עליו באחת הפינות האחרונות שלנו. עד שנת 1975, יחסי מסחר בין ישראל לפולין כמעט שלא היו קיימים. החל משנה זו, נראו ניצנים של מסחר בין שתי המדינות, בעיקר דרך מדינות צד שלישי, אך הקף המסחר היה קטן מאד, ונע בין 1.5 ל- 2.5 מליון דולר בשנה.
היחסים הכלכליים בין ישראל לפולין החלו להיות סדירים החל משנת 1986. ב- 1987 הקימה פולין בתל אביב נציגות עסקית. טיסות ישירות בין ישראל ופולין החלו ב- 1989. ב- 1990 היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות הוסדרו במלואם, ובשנים הבאות נחתמו הסכמי מסחר בין הממשלות של שתי המדינות, הוגדרו נהלי מיסוי, בוטל הצורך באשרות כניסה וכד'. עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופי בשנת 2004, שונו החוקים והרגולציות בהתאם לאלו של האיחוד האירופי.
הסטטיסטיקות מראות מתאם הדוק בין התרחבות יחסי המסחר פולין ישראל לבין הצמיחה הכלכלית וגדילת התוצר הפולני (ה- GDP), נתון שכמובן אינו מפתיע. בשנים 2000-2003 היה מיתון כלכלי מסוים בפולין, ומשנת 2004, עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופי, התחדשה כידוע הצמיחה הכלכלית והמשיכה לגדול בעצם עד היום.
שיתוף הפעולה העסקי בין ישראל לפולין עדיין קטן יחסית לשיתוף הפעולה של פולין עם מדינות אחרות, אך הוא ממשיך להתרחב. ההשקעה הישראלית הישירה בפולין נאמדת כיום בכ- 75 מיליון דולר, אך כפי שהזכרנו בעבר, בפועל הסכומים גדולים בהרבה, מכיוון שישראלים רבים משקיעים בפולין דרך מדינת צד שלישי, משיקולי מס. יש מי שמעריך שההשקעה הישראלית בפולין עומדת על כ- 2 בליון דולר. בפולין פועלות כיום כ- 100 חברות שמושקע בהן הון ישראלי, ובחברות פולניות יש כ- 200 בעלי מניות ישראלים. כמה מהמשקיעים הישראלים הגדולים בשוק הפולני הם אשטרום, BST, IT International Theatres, סורביט ולינק 4. חברות ישראליות נוספות הפועלות בפולין הן קבוצת יונה, Karen GAP, ECI, Tadrian, קפה שטראוס, אדן-דר ו- Multilock. כמה חברות ישראליות נסחרות בבורסה הפולנית: Cinema City, Plaza Centres, Ronson וחברת GTC פולין, הנסחרת במדד העל, הלא הוא ה- WIG20.
משקיעים ישראלים מראים לאחרונה עניין רב בתחום האנרגיה המתחדשת בפולין – חברות פולניות עוסקות בייצור אנרגיה תעשייתית בעזרת אנרגיה קינטית טבעית מרוחות או גלי ים, או בעזרת אנרגיה סולרית. הפולנים מעוניינים בעיקר במוחות ישראלים בתחום הביוטכנולוגיה, הפרמקולוגיה ועיבוד מזון, כמו גם בנישות טכנולוגיות אחרות כגון IT, אלקטרוניקה, הדפסה ממוחשבת, ציוד רפואי ממוחשב וכמובן תעשייה בטחונית. לאחר שציינו את כל זאת, נציין כי במציאות אין זה סוד שרוב רובה של הפעילות הישראלית בפולין היא פחות אצילית במרכאות – היא מתרכזת בתחום הנדל"ן, תחום שלא מערב מומחיות ישראלית יחודית כמו בתחומים שזה עתה ציינו.
יבואנים ישראלים טוענים שהאטרקטיביות של יבוא מפולין פחתה מאז שפולין הצטרפה לאיחוד האירופי ב- 2004. כולנו מודעים לגל עליות המחירים, כולל מחירי היצור בפולין, וסחורה פולנית פשוט נהיית יקרה יותר. גם מהצד הפולני בהתאם, יצואנים מציינים שהתחרות על השוק הישראלי הולכת וגדלה. יצואני המזון הפולנים מציינים את בעיית הכשרות – השגת תעודות כשרות למוצרי מזון שמיוצאים לישראל עולה כסף, והשאלה היא מי ישא בהוצאות. נכון לעכשיו קיים איזה שהוא שיתוף פעולה בין היבואנים ליצואנים, כלומר היבואנים הישראלים נושאים בחלק מהוצאות אלו.
שנת 2008 היא שנה שמציינת כמה ארועים בישראל – 60 שנה לקום המדינה, 100 שנה לעיר תל אביב, ו- 50 שנה למרכז היצוא הישראלי. פולין בחרה להראות נוכחות בארועים האלה והכריזה על 2008 כ- 'שנת פולין בישראל', ופולין מתכננת במהלך השנה פעילויות תרבותיות כמו גם עסקיות רבות בישראל. כמו כן, במהלך השנה מתוכננות מספר משלחות עסקיות מישראל לפולין ומפולין לישראל. לפני מספר ימים ביקרה בישראל משלחת פולנית של תעשיית המים. במאי מתוכננת משלחת של תעשיית הביוטכנולוגיה מפולין לישראל, ביוני מתוכננת משלחת של תעשיית הטלקומוניקציה מישראל לפולין, וכמו כן מתוכננות במהלך השנה משלחות מתחום הבנקאות ומתחום הנדל"ן מישראל לפולין.