ממשלת המרכז-ימין של ראש הממשלה דונלד טוסק הפכה את אימוץ המטבע האירופי האחיד לאחד מנדבכי התוכנית הכלכלית שלה מזה זמן. התנודתיות של מטבע הזלוטי הינה בעיה ובנקים, עסקים כמו גם משקי בית פרטיים משלמים לעיתים מחיר גבוה לחשיפה שלהם למטבעות זרים. עם זאת, הסיכויים להצטרפות פולין למרחב האירו בעתיד הקרוב אינם גדולים.

ישנן מספר סיבות לכך. ראשית, התנאי להצטרפות למרחב האירו הוא גירעון של לא יותר מ-3% מהתמ"ג. המשבר העולמי וחוסר רפורמות תקציביות גורמות לבעיות לא מעטות בתקציב הפולני והגירעון בפועל הינו סביב ה-5 אחוזים. כדי לעמוד בתאריך יעד כלשהוא, על פולין להצטרף תחילה למנגנון החליפין האירופי ERM-2 שמקדים את ההצטרפות לאירו  בפועל. סיבה שנייה היא דעת הקהל שלא לוחצת במיוחד על מעבר לאירו. שוב ושוב מלמדים הסקרים על התלהבות נמוכה מאפשרות למעבר למטבע האירופאי, פחד מעליות מחירים ומאיבוד העצמאות המוניטארית. אלה גם אלה כמו גם הבחירות בפתח (בחירות לנשיאות בסוף 2010 ובחירות לפרלמנט בשנה הבאה), מעלות את הסבירות שהאירו לא יאומץ בפולין בעתיד הקרוב.

נשיא הבנק המרכזי של פולין, מר  Skrzypek Sławomir  מודה בראיונות שנתן לא מכבר שבשביל עמידה בקריטריונים של מערכת ה ERM2  על פולין להזדקק לרפורמה לא פשוטה. הרפורמה הזו צריכה לכלול את המדיניות הפיסקלית, ויסות שוק העבודה ושיפור התנאים ליזמות. "לפני ERM2 הבעיה הגדולה ביותר היא המדיניות הפיסקלית, ההליכים המתקבלים והגירעון המוגזם". בלי שינוי ההליכים, אמר נגיד הבנק, הכניסה ל ERM2 נראית מסוכנת מדי. מצד שני, קשה לדמיין שינוי בקריטריונים בתקציב ללא רפורמה פיסקלית" – כך על פי דבריו לעיתונות של מר SKRZYPEK.

כשנשאל על הצעות למימון תוכנית הבראה, אשר בקרוב אמורים להכין כלכלנים יחד עם הפורום האזרחי לפיתוח ופרופסור לשק בלצרוביץ (שהוא כלכלן מוערך, נגיד הבנק עד לפני מספר שנים ואחד האישים האחראים למעבר פולין לכלכלת שוק בתחילת שנות ה-90), הסביר מר SKRZYPEK שהרפורמה אמורה להיות בשלושה תחומים. הראשון הוא החלק של המדיניות הפיסקלית. יש צורך ללכת בכיוון של תקציב גמיש יותר, אמר, העובדה היא שכיום חלק גדול של ההוצאות אינן גמישות כלל, והם מעבר להחלטות הממשלה. מצד שני, יש חובה לקחת בחשבון את השינויים הדמוגראפיים ואת ההשפעה המצטברת של המצב הזה על עתיד תקציב המדינה.

השטח הנוסף של השינויים הדרושים – על פי הנגיד– צריך לחול על שוק העבודה. יש לערוך שינויים גם ברגולציה וחוקי העבודה. "יש מרחב גדול לשיפור והנהגת חוקים נאותים שיאפשרו מעבר בין מסלולי עבודה ומתפקוד יעיל יותר במדינה שלנו" - מאמין הנגיד. הוא הוסיף שבכל הקשור לחקיקה בפולין בנושאי גמישות בשוק העבודה החקיקה לעתים קרובות טובה מאשר בחלק ממדינות האיחוד האירופי, אבל נשאר הרבה מה לעשות, הוא אומר, רפורמות צריכות להיות מנוע נוסף עבור הכלכלה שלנו, כי האתגרים הם גדולים כשמדובר על מעבר לרמות שגשוג גבוהות יותר" – כך על פי הנגיד.

מר SKRZYPEK לא הגיב על ההשפעה האפשרית של תוצאות גרועות מהצפוי בייצור התעשייתי בחודש דצמבר וגם לא על כל החלטה שנתקבלה על ידי המועצה למדיניות מוניטארית, המורכבת מחברים חדשים. כשנשאל על האפשרות להגבלת מתן משכנתאות במטבעות זרים, אמר הנגיד שהשנתיים האחרונות הבהירו ללקוחות את הבעייתיות שבסיכון המטבע. "אני חושב שזהו זמן לגבש את המודעות עבור לקוח חדש לאשראים שלו, ולקחת משכנתה באותו מטבע שבו הוא מרוויח את משכורתו. גם הבנקים יותר ויותר מבינים שהחשיפה שלהם לסיכון מט"ח עלולה להיות גם שלילית" – בכך הדגיש הנגיד את חשיבות ההסברה ללקוחות בנושא זה.

מאת איתן סנדרס