במסגרת תוכנתנו על שנת שופן בפולין שוחחנו עם המלחין, המנצח והפסנתרן הישראלי הידוע, גיל שוחט.

איך ההתקבלות של שופן בארץ? האם השם שופן אומר משהו לקהל הישראלי?

גיל שוחט

גיל שוחט: השם שופן עומד בראש מצעד הפזמונים אפשר לומר. בראש ובראשונה שופן הוא מלחין לפסנתר. הוא כתב גם יצירות נוספות חוץ מפסנתר, מוזיקה קאמרית, סונטה לצ'לו, שירים ושלישיה אבל כמעט כל יצירותיו הם יצירות לפסנתר סולו. בקשר לישראל כשמתכננים קונצרט של שופן האולמות מלאים. אני בעצמי ניהלתי חמש סדרות שונות של שופן כאשר שופן היה המלחין היחיד במהלך כל שנת הקונצרטים והאולמות היו פשוט מפוצצים.

מהן היצירות המוכרות ביותר לדעתך?

גיל שוחט: היצירות המוכרות ביותר של שופן הן היצירות המיניאטוריות כמו שזה עומד על בסיס יצירתו. שופן היה אמן של הצורה הקטנה ולפעמים בוואלס של שתי דקות או אפילו במזורקה של דקה אחת הוא מצליח להביע עולם ומלואו. הקהל הישראלי אוהב את הוואלסים, הנוקטורנים, חלק מהאטיודים, מזורקות וכמובן היצירות הרחבות כמו הסונטות והבלדות אבל היצירות המיניאטוריות עומדות בראש הרשימה. יש גם יצירות של שופן שהתגלגלו במודע או שלא במודע על ידי מחברי מוזיקת פופ ישראלית לשירים ישראלים. יש כל מיניי דוגמאות והבולטות ביניהן זה השיר "היום אולי" שזה מתוך הקונצ'רטו הראשון לפסנתר או יצירות אחרות שמבוססות על מנגינות של שופן. 

התוכל להסביר מה מאפיין את המזורקות והפולונזים?

גיל שוחט: גם המזורקות וגם הפולונזים מבוססים על ריקודים וגם על מנגינות פולקלוריות פולניות, בעיקר שירי עם או שירים של עובדי האדמה, שירים שמגיעים מהפרולטריון הפולני. שופן לוקח את השירים האלה ומלביש אותם יפה בטוקסידו ושם אותם באולמות הקונצרטים. שתי הצורות האלה הן צורות של שלושה רבעים מה שמוכר לקהל הרחב כוואלס, זה לא בדיוק וואלס. המזורקה היא קצת יותר מהירה ויותר קלילה. שופן השתמש דווקא בפלטפורמה הזאת של שירים עממיים  כדי להביע רעיונות מודרניסטיים מאד אוונגרדיים. הפולונזים זאת צורה יותר אצילית כאשר שופן לוקח משקל קצת יותר איטי של השלושה רבעים ומביע אותם באופי יותר של בראוורה, של אצילות נפש, של איטיות, של אצולה וככה זה בא לידי ביטוי.

[Mazurka in F-sharp minor, Op. 59, No. 3, piano - Marta Argerich]

האם יצירותיו של שופן משפיעות על היצירות שלך ובאיזו מידה?

גיל שוחט: ללא ספק. הוא לא היחיד. אני אדם שאת רוב ימיו מבלה עם הגדולים והנערצים במלחיניי האנושות בכל הזמנים. מבוקסטהודה דרך באך והנדל, דרך מוצרט, היידן ובטהובן וכמובן הרומנטיקאים כמו שופן, ליסט, ברהמס, שומאן, מהלר, דביסי וראוול, ועוד רבים אחרים. שופן הוא שם חשוב מאד ברשימה וכמובן שהוא משפיע עלי, גם אם אני לא ארצה הוא משפיעה עלי מכיוון שהוא כבר חלק במחזור הדם שלי ובמחזור הרוח שלי אם אפשר לומר.

האם הקשר של שופן לפולין ברור לכולם, או שהוא נטפס כמלחין בינלאומי או צרפתי?

גיל שוחט: חד וחלק! שופן הוא מלחין פולני. פולין היא ארצו. שופן הוא המלחין החשוב והבולט ביותר של פולין והיא הפלטפורמה של יצירתו. הוא אולי היוצר החשוב ביותר בכל הזמנים שיצא מפולין. בזכות הקומפוזיציה של שופן פולין היא אחת הארצות המובילות בעולם בתחום הקומפוזיציה המודרנית עם מלחינים כמו לוטוסלבסקי ופנדרצקי ואחרים. תחרות הפסנתר, אולי החשובה בעולם, היא תחרות שופן שמתקיימת בוורשה. אני רק יכול להתקנא בתור ישראלי בכך שבפולין יש מודעות כל כך גדולה למלחין הלאומי שלה בניגוד לישראל.

מי הם המבצעים הכי מצליחים של יצירות שופן בארץ?

גיל שוחט: אני יכול לציין כמה וכמה שמות שהופיעו בסדרות שאותן ניהלתי, הופיעו תכופות פסנתרנים כמו ויקטור סטניסלבסקי, דוראל גולן, רויטל חכמוב, כמובן מורנו של כולנו אריה ורדי, פסנתרנים כמו דניאל גורטלר ואחרים.

האם ישנם אירועים המציינים את שנת שופן בארץ?

גיל שוחט: הרבה מאד. אני בעצמי המנהל המוזיקלי של פסטיבל ישראל ואנחנו נקיים זו הפעם השנייה ברציפות קונצרט שכולו מיצירות שופן עם התזמורת הפילהרמונית ועם התזמורת הסימפונית של שרות השידור ירושלים בסוף מאי-תחילת יוני. אנחנו כבר קיימנו – בהשתתפות השגרירות הפולנית וממשלת פולין שנתנה לנו די הרבה משאבים לצורך העניין –  קיימנו קונצרטים עם הפסנתרנים הזוכים מתחרות שופן הבינלאומית בוורשה בישראל. בנוסף אני עושה עשרה קונצרטים במרכז עין-כרם שבו יבוצעו כל יצירותיו של שופן לפסנתר וגם סדרה שלי אישית של שמונה מפגשים במרכז עינב בתל-אביב שכבר החלה למעשה ומתפרסת על כל השנה ועוד ועוד... בישראל יש פעילות אדירה סביב שופן. האולמות מלאים!

[Polonaise in F sharp minor, op. 44, piano: Janusz Olejniczak]