בנסיעתי האחרונה מוורשה לקרקוב התחברו יחדיו כמה התרשמויות כלכליות, שלא בטוח שניתן למצוא עליהן תמיד נתונים בתקשורת. המסע החל למעשה בתכנון לא זהיר כשעליתי על הרכבת הלא ישירה לקרקוב. רבות כבר נאמר ונכתב על חברת הרכבות הפולנית, ה PKP . החברה הזו היא מסוג הדינוזאורים הממשלתיים שדורשים מהלקוח הרבה שקט נפשי ותכנון מראש אם רוצים נסיעה מוצלחת. לא מומלץ, למשל, להגיע ברגע האחרון לתחנה כדי לקנות כרטיס. רוב הסיכויים שתיתקל בתור ארוך מול הקופה והקופאיות, שבסה"כ נותנות שירות הוגן, לא תמיד ידעו לאיזה רכבת אתה מתכוון אם לא בדקת את המועד מראש. מערכת המחשב שלהם היא להנפקת כרטיסים בלבד ולא תומכת בניהול מידע שיכולה לתת כזו תשובה. יש גם לקחת בחשבון שצריך לבדוק מאיזה רציף הרכבת תצא, כי בתחנות, שמזה שנים מחכות לשיפוץ, האינפורמציה לעיתים מוסתרת ולא תמיד יש שילוט ברור.
היות וטעיתי בבחירה, עליתי לרכבת שעוברת דרך הערים ראדום וקיילצה ועורכת כ-5 שעות במקום כשעתיים וחצי ברכבת המהירה. מחיר הנסיעה לעומת זאת זול יותר, כ-52 זלוטי (שהם כ-67 ש"ח) לעומת 120 זלוטי (כ 156 ש"ח) עבור נסיעה ברכבת המהירה.
פולין, כמדינה הגדולה ביותר שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004, נהנית גם מהשקעות חוץ גדולות. ורשה, כעיר הבירה ומרכז העסקים של המדינה, מארחת בקרבה מוסדות פוליטיים כמו גם חברות ועסקים. 100 קילומטרים הלאה, ושעתיים של נסיעה איטית, מגיעים לראדום. הצפייה על העיר מבעד לרכבת ממחישה שלפולין יש עדיין דרך לא פשוטה בהשלמת רפורמות כלכליות, קידום בניית תשתיות וצמצום פערים חברתיים. ראדום, שהיא עיר של כ 225,000 תושבים, איננה נראית טוב. טורים טורים, בלוקים גדולים של בנייני מגורים, כיאות למסורת הארכיטקטורה הקומוניסטית ליישוב הפרולטריון, מבני תעשיה נטושים ותחנת רכבת בולטת בעליבותה. ראדום סבלה קשות מהמעבר לכלכלת שוק בתחילת שנות ה-90 ותעשיות הטקסטיל והנשק שלה שפרנסו רבים, נסגרו ברובם הגדול. העיר התקשתה להתאושש וסובלת לאורך זמן מאחוז אבטלה גבוה, בסביבות ה-20%.
חברת הרכבות הפולנית ה PKP עומדת בפני סיום המונופול שלה, ושמועות מדברות ש- Deutsche Bahn, חברת הרכבות הגרמנית אולי תיכנס לשוק. אבל, גם רכבות מצוינות אינן יכולות לנסוע על תשתית רעועה. בעזרת מימון האיחוד האירופי, שהשקיעו עד היום מיליוני אירו, יש לקוות שיימשכו ביתר שאת שדרוגי התשתיות של מסלולים וחיווט חשמלי. אלה נחוצים ביותר לקצר את זמני הנסיעה ולקרב תושבי ערים כמו ראדום אל הבירה וורשה. הלאה המשיכה הרכבת ולאחר כשעה וחצי הגיעה לעיר קיילצה, בירת המחוז של Świętokrzyskie. קיילצה הינה עיר לא גדולה, כ 215,000 תושבים, שמתפתחת בנחת, קרוב לאזור התיירות של רמת הרי Świętokrzyskie שבו פארק לאומי גדול. בעיר עצמה יש תעשייה מתפתחת בתחומי הכימיקלים והמזון כמו גם משמשת כמרכז אדמיניסטרטיבי לאזור כולו.
בקצה הנתיב והפסיפס הכלכלי, חיכתה לה קרקוב, אחת הערים הידידותיות ביותר בפולין ומערי התיירות המבוקשות של מזרח אירופה. העיר נראית מקסימה, מליאה בתיירים, מסעדות ובתי הקפה מלאים, ומדובר בסוף החורף, כשעונת התיירות עוד לפניה. הרחבה שלפני תחנת הרכבת עברה מהפיכה של ממש. במקום נבנה מרכז קניות מוצלח, כמו גם מלון בוטיק והרחבה מוארת לעת החשיכה. באזור העיר העתיקה יש עשייה – רחובות עוברים שיפוץ כללי, מבנים ישנים, לעיתים בעלי משמעות היסטורית, זוכים לעדנה מחודשת באמצעות שיפוץ אשר מחדש את פניהם, חשמליות חדשות ובנייני מגורים חדשים ויוקרתיים.
דו"ח המכון הפולני למחקר כלכלת שוק (IBnGR) קובע ב-2009 שקרקוב הינה אחת הערים האטרקטיביות ביותר למשקיעים, ובמקום הראשון מבחינת שינוי לעומת השנה הקודמת. ביולי 2009 הנפיקה עיריית קרקוב אג"ח בשווי של 300 מיליון זלוטי (שהם כ 100 מיליון $) שנמכרו בהצלחה רבה.
מאת איתן סנדרס