סמואל קונץ היה אזרח סובייטי ממוצא גרמני. הביוגרפיה שלו דומה לזו של גו'ן דמניוק. הוא נפל בשבי הגרמני ואז עלה על מדים גרמנים והפך לחלק ממכונת ההשמדה הנאצית. קונץ ידע גרמנית מה שסייע לו בהסבה. בעמוד השער של הגזטה ויבורצ'ה היום מתנוססת תמונה ממחנה ההשמדה בלז'ץ ושם עומד קונץ כשהוא לבוש במדי האס. אס. כשהוא מחייך מאוזן אל אוזן. קונץ לא טרח להגר אל מעבר לים כמו דמניוק. בתור פליט גרמני הוא היה זכאי לאזרחות גרמנית. הוא עבד כפקיד ממשלתי וכיום הוא חי חיי נוחות ורווחה כשהוא נהנה מפנסיה שמנה. הוא אפילו מופיע בספר הטלפונים של בון וכל מי שרוצה יכול להתקשר אליו ולשאול אותו כמה יהודים דחף ודחס לחדרי הגזים. זה בדיוק מה שעשה כתב הגזטה ויבורצ'ה.
כדי שאבסורד הדמים יהיה מושלם, קונץ ישמש כעד במשפטו של דמניוק. מי שלא מוכן לקבל את העובדה שדמניוק האוקראיני יושב על ספסל הנאשמים בעוד שקונץ הגרמני בא והולך כעד מכובד, הוא אהרון קרוכמלניק יהודי פולני, כיום אזרח גרמניה. קרוכמלניק איבד את מחצית משפחתו בבלז'ץ. המחנה הוקם על שטח שהיה שייך למשפחת קרוכמלניק. לא יתכן שהנוער בגרמניה יחיה תחת הרושם שאת השואה ביצעו אוקראינים – אומר קרוכמלניק. מה שלא עושים הגרמנים רוצה לעשות קרוכמלניק. הוא שכר את שירותיו של עורך דין כדי להעמיד את איש האס אס למשפט. הבעיה עם בלז'ץ היא שהגרמנים עשו שם את מלאכת ההשמדה ביסודיות. מבלז'ץ לא נותרו עדים. גם אם יעמוד למשפט קונץ יוכל כנראה ליהנות עוד שנים ארוכות מהפנסיה הגרמנית הנדיבה שלו.