עוד לא תמה שנת שופן וכבר מתרגש עלינו פסטיבל מוסיקאלי נוסף – פסטיבל בטהובן. כדי לסבך עוד יותר את העניינים פסטיבל בטהובן מוקדש לא רק לבטהובן אלא גם לשומן והוא יכלול אפילו זמרת פדו פורטוגזית עצובה. עשרים קונצרטים ינעימו את זמנם של חמישים אלף מאזינים בוורשה הבירה.
ירית הפתיחה של הפסטיבל תינתן בקונצרט של התזמורת הסימפונית של שאנגחאי וזאת בעשרים ואחד למרץ. הבעיה עם פסטיבלים ואירועים מוסיקליים אחרים בשנים האחרונות היא עליית המזרח. לאוזן מערבית קסו קסיא ינג ולונג יו נשמעים בערך אותו דבר. מיליארד וחצי סינים כנראה לא טועים. לונג יו נחשב למנצח ראשון במעלה וקסו קסיא ינג היא זמרת סופרנו, ממש מאריה קאלאס מייד אין צ'יינה.
מלבד את הקונצרט לצ'לו ותזמורת בדו מינור של שומן תבצע התזמורת יצירות של מלחינים סיניים בני זמננו כמו קיז'אנגצ'נג ואי קשיאנג גאנג יי. איפה הם הימים שבהם כל כנר צעיר היה פרלמן או צוקרמן וכל פסנתרן צעיר היה ברנבוים או רובינשטיין.