התערוכה דאון טאון של הצלם הפולני אויקו פטרסן נפתחה אתמול בסינמטק ירושלים. פטרסן חי ועובד בלונדון ובוורשה, והתערוכה היא אוסף צילומים המציגים פולנים בעלי תסמונת דאון, במצבים השמורים בדרך כלל עבור צילומי אופנה ויופי. שוחחתי עם נטע אלקיים, האוצרת הישראלית של התערוכה,על המשמעות החברתית שלה והמפגש עם האמן.
אלקיים: "במרכז התערוכה עומדים תריסר צעירים עם תסמונת דאון שמשמשים כמודלים, דוגמנים בצילום, אך אינם משרתים אף מטרה. הם מראים שתסמונת דאון יכולה להיות ססגונית, ולאו דווקא פרסומת לאומללות וצער. אנחנו מזהים את התנוחות האלו מקמפיינים רגילים של טלוויזיה ועיתונות, אבל הם משמשים מודל עצמאי לחלוטין. האמן עשה תהליך של שלוש שנים והכיר אותם לעומק, בצילומים הוא למעשה הגשים להם את הפנטזיה".
איך הוא שומר שזה לא יהיה נצלני?
אלקיים: "קודם כל, הזמן שבו הוא עבד על הפרויקט מעיד על התוכן שלו- שלוש שנים בצעדים איטיים ומחושבים. וגם בסרט של המייקינג אוף, רואים שכל העשייה מלאה קונפליקטים- פטרסן כל הזמן עם היד על הדופק ומתייחס לכל אחד מהם באופן אישי ופרטני".
איך הייתה הפתיחה בסינמטק ירושלים?
אלקיים: "בפתיחה היו המון אורחים כולל ראש המכון הפולני. היה מרגש לראות שם את אשת ראש הממשלה, לפני תאונת המטוס. בקהל היו אנשים עם תסמונת דאון ששאלו אותו המון שאלות".
מה משתמע מן התערוכה לגבי החברה הפולנית?
אלקיים: "זה נושא שעלה בשיחה איתו- איך המודעות החברתית היום בפולין לאנשים עם צרכים מיוחדים- המודעות בשנים האחרונות עולה".
היו עוד שאלות מעניינות שעלו?
אלקיים: "היו אנשים עם צרכים מיוחדים בקהל ששאלו שאלות נורא כנות- כמו כמה התקציב ועלויות. רוב האנשים שעבדו על הפרויקט תרמו מזמנם ועשו זאת בחינם. הלוקיישנים היו מקומות ציבוריים-פולנים שניתנו בחינם".
האנשים עם הצרכים המיוחדים הרגישו שזה פוגע בהם?
אלקיים: "להיפך- כל אחד חיפש את הדמויות שהוא מזדהה איתן יותר. כמו סרט קולנוע עם גיבורים...".
את התערוכה ניתן לראות בסינמטק ירושלים עד סוף מאי, והיא כאמור – מומלצת ביותר.
מאת נגה נצר