פינה מברלין


שנת שופן בישראל- קונצרט עם הפסנתרן קרול רדז'יבונוביץ 16.07.2010 13,85 MB

 

במסגרת שנת שופן העולמית התקיים במרכז עינב לתרבות קונצרט מיוחד מיצירות שופן, הפסנתרן הפולני האגדי, שהשנה מלאו מאתיים שנה להולדתו. את הקונצרט ביצע הפסנתרן הפולני קרול רדז'יבּונוביץ' שהוזמן לישראל במיוחד לשם כך. רדז'יבונוביץ' אינו מוכר בארץ, אך הוא אחד הפסנתרנים הבכירים של פולין ומחלק את חייו בין אירופה לארצות הברית. שוחחתי עם רז בניימיני, מנהל התכנית המוזיקלית של המרכז למוזיקה קאמרית, על הייחודיות  של שופן, חשיבותו האוניברסאלית והאם יש לו משמעות מיוחדת עבור הקהל הישראלי.

מה המשמעות של שופן בארץ?

בניימיני: "המשמעות של שופן היא אוניברסאלית ואנחנו מצטרפים לחגיגות בכל העולם שמציינות 200 שנה להולדתו. שופן הוא אחד הבולטים בתחום המוזיקה הקלאסית ובמיוחד בתחום הרפרטואר לפסנתר. הוא כתב כמעט רק לפסנתר והיצירות שלו הן בהחלט מהלחם והחמאה בתחום. הקונצרט הזה בתל אביב הוא ניסיון לשלב את המשמעות האוניברסאלית עם המשמעות הפולנית, זה יהיה רסיטל שיוקדש ליצירות שופן ולמלחינים פולנים אחרים שכמעט ולא מושמעים בארץ".

לגבי האייקון של שופן, המיתיות הזאת, יש לך הסבר?

בניימיני: "לפולין, כמו לרוב מדינות מזרח אירופה, למעשה עד המאה ה 19 לא הייתה זהות מוזיקלית עצמאית משלה, ועם ההתעוררות הלאומית בכל אירופה וגם במזרחה, אנחנו מתחילים לראות מלחינים טיפוסיים לכל מני ארצות, כמו דבוז'ק בצ'כיה ושופן מייצג את התופעה הזו בפולין ולכן הפך לאיזשהו סמל, הוא ללא ספק המלחין של פולין. במהלך הקריירה שלו, שופן גלה מפולין לפריז והיצירות שיצר מפריז יצרו תחושת נוסטלגיה, געגוע לפולין שעזב, אותה פולין שניסתה להתקומם נגד הרוסים והמרד שנכשל, אז כל המוזיקה שנכתבה בתקופה הזאת הפכה לסמל של תחושה לאומית, רצון לחירות ועצמאות וגעגועים למולדת".

מבחינה מוזיקלית, מה מייחד ומאפיין אותו (לאנשים שלאו דווקא מומחים למוזיקה)?

בניימיני: "שופן הוא אחד הנציגים הבולטים של התנועה הרומנטית במוזיקה וכששומעים את המוזיקה שלו מרגישים מייד את ההבעה המאוד חזקה של רגש, שמתאפיינת בליריות, עוצמה, אהבה ומאבקים. אלה תחושות שגם כשאין להן כותרת מרגישים אותן באופן בלתי אמצעי, ושופן מיקד את כל זה במסגרת הפסנתר; מה שמלחינים אחרים עשו בתזמורות מאוד גדולות והרכבים קאמריים, הוא מיקד בפסנתר ופיתח סגנון מאוד ייחודי שכל מי ששומע מזהה.

הייתה לו היכולת להוציא מהפסנתר שפע של גוונים, מנעדים וטכניקות, ויחד עם המורכבות הזו תמיד יש ביצירות נימה של ספונטאניות ומלודיות ששורה מעל הכל. לכן האתגר הכי הגדול בביצוע המוזיקה של שופן  היא לנגן את זה כאילו זה לא קשה אלא טבעי וקולח. שופן הוא מלחין ייחודי, וקשה לי לחשוב על מלחין אחר שאפשר להתבלבל איתו".

איך אתה מסביר את ההערצה אליו ברחבי העולם- ביפן וצרפת למשל, וביחס לזה בארץ?

בניימיני: "המוזיקה שלו צרפתית כמו שהיא פולנית, אז בצרפת אפשר להבין את ההערצה. אני גם יכול לחשוב על מלחינים צרפתיים שהייתה לו השפעה עליהם. לגבי יפן, נראה לי שיש שם נטייה לאמץ תופעות מערביות שזכו לתהילה, ואולי כך גם בארץ. הפרובינציאליות שלנו והעמידה שלנו קצת מחוץ למרכז האירופאי, מאפשרת לנו לחשוב על מה אנחנו רוצים לאמץ ולהאדיר מהתרבות הזאת".

אבל אלה דווקא אלמנטים מאוד פולניים לאומיים...

בניימיני: "צריך לזכור שלתרבות הפולנית וליהודים הפולנים הייתה ויש השפעה גדולה בארץ, אבל שופן קודם כל אהוב כאן בגלל שהמוזיקה שלו מאוד רומנטית, מרגשת, יש בה את האלמנט המלודי והלירי שמאוד נתפס, המנגינות שתמיד אפשר לזכור ולזמזם...
ומצד שני הרושם המאוד גדול של הוירטואוזיות שלו".

מאת: נגה נצר