מרק צצולה הוא קודם כל קרמיקאי מעצב ואוצר בעל שם עולמי, יוצר בארה"ב ובאירופה, מרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל בירושלים, שבשנים 1985-2004 עמד בראש המחלקה לקרמיקה בבית הספר לעיצוב פארסונס בניו יורק. אז מה גרם לו לחזור לקילצה? לעיר שהיא אומנם מקום הולדתו אך היא גם עיר סמל לאנטישמיות ששלטה בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה ושבה התרחש הפוגרום הידוע שאותו במרבית המזל אביו שרד. יש לא מעט ששואלים אותו את שאלה זו – והוא עם חיוך תמיד עונה: נולדתי כאן, גדלתי כאן, אני יליד קילצה וגר בבית של הוריי. כיף לי כאן.

מרק גדל בקילצה עד 1960 כאשר עלה עם משפחתו לישראל וכנער בן 16 התאמץ ללמוד שפה חדשה. הוא עזב את ישראל כבר כבוגר ולאחר כמה שנים התיישב בניו יורק, שם זכה במוניטין. הוא מודה שהמורשת היהודית שלו, במיוחד בהקשר לקילצה, התחילה להיות מאד חשובה עבורו כמו גם ההיסטוריה של יהודי העיר ולהחיות את הזיכרון שלהם היתה לו שליחות. אך לא נדמה לי שמרק חזר לפולין מתוך נוסטלגיה בלבד – בשבילו לחזור לפולין, ולהתחיל כאן, ובמיוחד בקילצה, שבמפה האומנותית לא התקיימה ממש, פעילות יצירתית ועיצובית היה אתגר אמיתי – מבחן – שבו הוא רצה להצליח. וככל שנראה הוא אכן הצליח.

הוא הגשים את חלומו ויחד עם בוגדן ביאלק, העומד בראשו הארגון יאן קארסקי, הנלחם בתופעת האנטישמיות הנחילו את זכר השואה ופוגרום קילצה בקרב תושבי העיר קילצה בפרט ופולין בכלל, דרך אומנות. לאחרונה מרק צצולה עיצב את המצבה החדשה בקבר נרצחי הפוגרום.

אך מרק הוא גם תושב קילצה בולט מכיוון שהעיר עם תושביה מאד יקרים לו עד כדי כך, שהוא יקים בבית הסוהר הסובייטי מרכז בינלאומי לעיצוב עם התמקדות בקרמיקה. במקום יעבירו פרופסורים לאומנות מכל העולם ואומנים שונים, הרצאות ויוכלו לא רק להראות את עבודתם באחד משישה אולמי התערוכות אלא גם להצטרף למרק כדי לעבוד ביחד על פרויקטים מסוימים. כל אחד מתושבי העיר יוכל לגלות ולפתח את כישרונו תחת הדרכה וטיפולו המקצועי של מרק, שילמד במרכז קרמיקה.  

מאת: נעמי בזנובסקה