EPA/OLIVIER HOSLET

כלכלת יוון במשבר עמוק ורחובות אתונה לוהטים. מחד הממשלה צריכה לקבל החלטות קשות הנוגעות באופן ישיר לרווחת האזרחים. ומאידך האזרחים עצמם, בדומה לאזרחי אומות אירופאיות אחרות שכיום במצב כלכלי קשה כמו ספרד ופורטוגל, מפגינים נגד וטוענים שהאליטות שאחראיות למשבר משתמשות בו כדי לסייע קודם כל לעצמן על חשבון האזרח הפשוט. היום בבריסל קבוצת שרי האוצר של ארצות האיחוד האירופי (היורוגרופ) עתידים להיפגש ולהחליט האם האיחוד יחלץ את העגלה היוונית מהבוץ ואם כן אז כיצד. מאה ביליון יורו, שזה הסכום בו מדובר לחבילת הסיוע, אינו סכום פעוט. ואזרחי הארצות שתתבקשנה לתרום את חלקן לחשבון, ביניהם הפולנים, אינם מתלהבים מהיוזמה. בעיקר אם נזכור שארצות אחרות באיחוד במשבר קשה לא פחות.

גרמניה וצרפת תומכות בחבילת הסיוע אבל הפרטים עדיין לא נהירים. ראש הנציבות האירופית חוזה מנואל בראוסו (José Manuel Barroso) הזהיר מפני ההשלכות ההרסניות של מחלוקות. לטענתו, על מנהיגי אירופה לשבת זה לצד זה מסביב לשולחן ולהחליט מה הם יכולים לעשות, ולא להסביר מה הם לא יכולים לעשות. הוא הוסיף כי ביסוס מטבע משותף ליבשת הוא הישג היסטורי אדיר, והדורות הבאים ישפטו את דור המנהיגים הנוכחי לחומרה אם יתנו לו להעלם.

בין הסוגיות שצפויות לעלות בדיון הוא תפקיד המגזר הפרטי בשיקום כלכלת יוון, האופן בו יתייחסו לבנקים היווניים אשר נתפסים כאחראיים באופן חלקי למשבר הנוכחי, ואילו החלטות יתקבלו בנוגע לנכסי המדינה היוונית שתתבקש לערוב לכספי הסיוע. שר החוץ היווני סטאברוס לאמברינידיס (Stavros Lambrinidis) ביקר בוורשה לאחרונה ואמר את הדברים הבאים: "אין זו בעיה של יוון בלבד, אלא שאלה של כל אירופה. אנו חייבים לפעול ביחד כדי למנוע מצבים דומים בספרד, איטליה, ופורטוגל. אנו חייבים להחליט ביחד כיצד להאבק במשבר."

(ח.ה)