מבחינת מספר התושבים שלהן רק שתי ערים, קרקוב וורשה, יכולות להתגאות בכך שהן מושכות אוכלוסייה חדשה. לובלין, פוזנן, ולודז' לעומת זאת מאבדות תושבים בקצב מהיר. כמעט חצי מיליון איש עברו מן הערים הגדולות בעשר השנים האחרונות בפולין. והדמוגרפים טוענים שעוד לא ראינו את הסוף להגירה המונית זו,עד 2035 יעזבו את הערים שני מיליון פולנים. כמעט כמו מספר הפולנים שעזבו את גבולות פולין וחיים במערב אירופה.

מי עוזב את הערים ולמה? מדובר בצעירים משכילים ותוססים שחפצים או לעבור לערים גדולות יותר בפולין או מחוצה לה או לנצל את האפשרות לקנות בית פרטי מחוץ לערים הגדולות ולשפר את איכות חייהם. ורשה, שנתפסת כעיר הדינמית ביותר בפולין, משכה 40 אלף תושבים חדשים בעשר השנים האחרונות ומספרם יגדל ל 150 אלף עד שנת 2035. שיקול נוסף הוא שוק העבודה, בוורשה יש יחסית יותר עבודות מבערים אחרות בפולין.

מומחים להתפתחות אורבנית מסבירים שזו תופעה נפוצה בעולם המפותח. פרופסור זיגמונט זיוברובסקי (Ziorbrowski)  מהמכון להתפתחות אורבנית קושר זאת לעלייה במספר כלי הרכב הפרטיים שמאפשרים חיים נוחים מחוץ לעיר עם אפשרות להגיע בקלות לעבודה ולקניות. דוקטור אגאתה סיגיסמונד (Sigismund) מהאוניברסיטה השלזית מוסיפה שהערים קטנות כי אוכלוסיית פולין קטנה. פחות ופחות צעירים חוזרים ממערב אירופה לבנות את חייהם בפולין ואם לא יעשו צעדים לעידוד יצירת מקומות עבודה חדשים וסיוע עבור משפחות צעירות בפולין מגמה זו לא תוכל להשתנות. פרופסור לוקובסקי (Lukowski)  מאוניברסיטת וורשה סבור כי הערים הקטנות תוכלנה להתגבר אם תעודדנה הגירה של צעירים אל תחומיהן. וכך יפתרו את בעיית האוכלוסיות המזדקנות ומיעוט הילודה בתחומיהן. בתור דוגמא לכך נותנים המומחים את וורשה וקרקוב, שצמיחתן סייעה לא רק להן אלא גם לערי הלוויין שמסביבן.
החשש הגדול הוא מכך שערים קטנות תקרוסנה ותהפוך למוקדים של עוני ופשיעה. או אפילו לערי רפאים. מקרים כאלו התרחשו בגרמניה המזרחית ואפילו כלכלתה החזקה של גרמניה המאוחדת לא הצליחה למנוע את התהליך הזה.

(ח.ה)