היום (הראשון באוגוסט) פולין מציינת את המרד של לוחמי צבא המולדת (AK) נגד הכובש הגרמני בבירה הפולנית. המרד הפולני היה נועז, אך הגרמנים הגיבו בברוטאליות. מאה ושמונים אלף אזרחים נרצחו במהלך הדיכוי הגרמני והעיר כמעט ונהרסה עד היסוד. עד היום המרד מעלה שאלות היסטוריות בלתי פתורות. האם הייתה לממשלת פולין בגלות לונדון, שפיקדה על צבא המולדת, את הסמכות המוסרית להחליט על מרד בתנאים האלו? מדוע הכוחות הרוסים שחנו מעבר לנהר הוויסלה לא סייעו לפולנים במאבק נגד הגרמנים? האם מרד שמוביל להרס מוחלט של עיר הבירה יכול להיות ניצחון? ואחרון, מדוע זיכרון המרד דוכא והושתק תחת פולין העממית, בה המגמה הייתה להדגיש את פעולות ההתנגדות של לוחמי צבא העם (AL). מחתרת פולנית שפעלה תחת המפלגה הפולנית הקומוניסטית, שפעיליה הרכיבו את הממשלה הפולנית העצמאית אחרי סיום המלחמה.

הנשיא קומורובסקי העניק עיטורים לחלק מהלוחמים בהתקוממות במוזיאון ההתקוממות אתמול ואמר שהוא מקווה שמעשיהם ילמדו בפולין ובעולם כולו. טקסים נוספים יתנהלו היום בהשתתפותם של לוחמים שהגיעו אל פולין מרחבי העולם. רבים מהם נאלצו לעזוב את פולין העממית בגלל שהיו נאמנים לממשלה הפולנית הגולה בלונדון ונחשדו כבלתי נאמנים על שלטונות פולין העממית.  שר החוץ שיקורסקי עורר סערה כשכינה את ההחלטה להתמרד קטסטרופה לאומית בחשבון הטוויטר שלו. חברי מפלגת החוק והצדק אמרו שהערתו מהווה כתם על זכרם של לוחמי האומה הפולנית.

(ח.ה)