היום ב-1944, נרצחו האסירים הצוענים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ – בירקנאו. ההרג בוצע בלילה בין השני לשלישי באוגוסט ומספר הקורבנות מוערך בשלושת אלפים. בני הרומה (צוענים) היו הקבוצה השלישית בגודלה במחנה לאחר יהודים ופולנים אתנים. במחנה נקלטו כעשרים ואחד אלף אסירים מבני הרומה אך מעריכים שמספרם היה גבוה יותר, כעשרים ושלושה אלף. ביניהם ארבע מאות ילדים שנולדו במחנה, איש לא שרד מן הילדים. כמיליון וחצי מבני הרומה נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה. בשפת הרומאני, המילה "פוראג'מוס" (הטריפה), מציינת את האירוע ההיסטורי הזה. עבור הרשויות הנאציות קבוצה זו הייתה שייכת לגזע בזוי שלא היה אמור להתקיים תחת הרייך בן אלף השנים.

בני הרומה, עם שקיים במזרח אירופה מאז המאה הארבע-עשרה, סבלו רבות הן מאפליה מצד קבוצת הרוב בארצות בהן התגוררו והן בשל התעקשותם לקיים אורח חיים של נוודים גם בזמן המודרני. אורח החיים הנוודי הוא גם אחת הסיבות העיקריות שחלף זמן רב עד שקהילת בני הרומה בעולם החלה לזכות בהכרה ומחקר היסטורי על מעשי הפשע שביצעו בהם הנאצים ועוזריהם. בפולין חקר את תולדותיהם המשורר והסופר יז'י פיצובסקי (Jerzy Ficowski) ובישראל כתבה עליהם שולמית שחר. לרוע המזל עד היום נאלצים בני העם הזה להתמודד עם דעות קדומות ויחס בלתי אוהד מהאוכלוסייה המקומית. הסאגה של דוברי הרומאני עדיין לא הגיעה לסוף הטוב שלה.

(ח. ה.)