המטרו, מזדעק בכותרתו הראשית: 4,07. מה פירוש ארבע נקודה אפס שבע? פירושו של דבר שעבור כל פרנק שוויצרי צריכים היום הפולנים לשלם כארבעה זלוטי. ולמה כל כך חשוב שער הפרנק השוויצרי לאזרחים פשוטים, אזרחים שבנקאות היא לא מעניינם?
הפסקה הראשונה במאמר הראשי של המטרו נותנת את התשובה: 700,000 משפחות פולניות לקחו משכנתאות בפרנקים שוויצרים.
למי שתוהה מה פתאום לקחו אזרחי פולין משכנתא הנקובה במטבע זר, התשובה ברורה גם היא. הריבית על הלוואות בפרנקים, ומשכנתא היא סוג של הלוואה, הריבית על הלוואות בפרנקים, נמוכה יותר מהריבית על הלוואות ומשכנתאות בזלוטי. מה גם שלפני חמש שנים, בשיא ההתנפלות על שוק הדיור, פני הדברים הלוואה נקובה בפרנקים נראתה הגיונית בהחלט. בשנת 2006 היה צריך לשלם שניים וחצי זלוטי עבור פרנק שוויצרי אחד. בשנת 2007 ירד מחיר הפרנק לשני זלוטי בלבד. ירידה של עשרים אחוז במחיר. תוסיפו לזה את עלות הרבית הנמוכה ותקבלו הצעה שקשה לסרב לה – משכנתא בריבית נמוכה במטבע שכביכול הולך ונחלש אל מול הזלוטי.

הכל התהפך בזמן המשבר הפיננסי הגדול בשנת 2008. בין שאר הדברים שקרו אז, הייתה מנוסה מהמטבעות בשווקים המתעוררים כמו פולין, למטבעות הבטוחים, ובראש ובראשונה, הפרנק השווייצרי. המשבר הפיננסי מסרב לעזוב אותנו, והפרנק הופך להיות יותר ויותר אטרקטיבי עבור המשקיעים, ומכאן מחירו המאמיר. שווייץ שלא כמו ארצות הברית, האיחוד האירופי ופולין, לא שקועה בחובות. זו גם הסיבה שאנשים נותנים אמון במטבע השווייצרי, לעומת האמון המתדרדר במטבעות האחרים. לא רק שההמון העצום הזה של משפחות פולניות יצטרכו מעתה להדק את החגורה – קיים חשש לעצם יכולתן לשלם את המשכנתא. הצרות כידוע באות בצרורות. העובדה שהפרנק יקר יותר מיקרת גם את התשלום עבור המרת הפרנקים – עוד נטל שמונח על כתפיהם של בעלי המשכנתאות במטבע השווייצרי.

ואם לא די בכל זה – הבנקים שוקלים להטיל תשלום נוסף – ביטוח נוסף על המשכנתאות משום שאלו הפכו לפחות בטוחות מבחינתם. קיים כעת חשש שמשפחות רבות לא יצליחו לעמוד בתנאי התשלום המאמירים. כמו בארצות הברית גם בפולין מה שהיה פעם עקומה עולה, הפך להיות לעקומה יורדת. מחירי הדירות בפולין לא התדרדרו כמו בארצות הברית אבל בשנתיים האחרונות הם יורדים, באיטיות אבל בהתמדה. מי שציפה שמחירי הדירות ימשיכו לטפס, התבדה. במילים אחרות המשכנתאות על דירות רבות יקרות יותר בימים אלה מהדירות עצמן. מי שרוצה למכור את הדירה – להישאר בלי קורת גג, אבל בלי חובות – פשוט כבר לא יכול לעשות זאת. הוא אכן יישאר ללא קורת גג, אבל לא יהיה לא די כסף כדי לשלם את חובו לבנק. המתסכל בכל העניין היא העובדה, שקשה מאוד להסביר לאזרחים מהשורה, שהם, משלמים עבור התנהגות פיסקלית בלתי אחראית של מדינות זרות כמו ארצות הברית, ספרד פורטוגל ויוון. המשבר הפיננסי הוא לא פרי מעשיו של האזרח הקטן אבל הוא זה שמשלם עבורו.

הגזטה ויבורצ'ה מקדיש גם הוא בימים אלה את עמוד השער שלו לכתבות כלכליות. מה שעשתה סוכנות "סטנדד אן פור" ניתן להגדיר במילה אחת: חוצפה. הסיבה שאני מבטא את המילה חוצפה במלעיל ולא במלרע אינה מקרית. מדובר בחוצפה היידישאית, ולא בחוצפה העברית.  הגזטה ויבורצ'ה לא תרגם לפולנית את המילה והביא אותה במקור, כפי שנאמרה על ידי פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה. קרוגמן השתמש במילה חוצפה היידישאית, שמוכרת לכל ניו יורקי. כדי שלא להותיר ספק במה מדובר, נתן הגדרה, גם היא מאוצר הפולקלור היידי, באשר למובנה. מהי ההגדרה של חוצפה? כאשר בחור שהרג את הוריו מבקש את רחמי השופט משום שהוא יתום – זוהי חוצפה. מה שעשתה סוכנות סטנדרד אן פור כאשר הורידה את הרייטינג של ארצות הברית מ-AAA מושלם ל-AA+
זוהי חוצפה – אומר קרוגמן. אחת הסיבות שהביאו למפולת הפיננסית בארצות הברית ובעולם כולו היה הדרוג המעולה שנתנה אותה סוכנות "סטנדרד אן פור" לנכסי דלא ניידי בארצות הברית, נכסים שרבים מהם הפכו מאז לנכסים רעילים.

זאת ועוד. "סטנדרד אן פור" המליצה על בית ההשקעות LEHMAN BROTHERS ונתנה לו דרוג מושלם, מה שנקרא "טריפל איי" וזאת חודש לפני הקריסה המוחלטת של הענק הפיננסי החולה. אבל עם כל הבוז שהוא רוכש לסוכנויות הרייטינג מסוגה של "סטנדרד אן פור", את מירב הכעס שלו מפנה קרוגמן לפוליטיקאים האמריקאים. ארצות הברית אינה ארגנטינה, שכזכור פשטה את הרגל. את החולאים הפיסקלים של ארצות הברית אפשר לרפא וידוע אפילו כיצד – הוא מסביר. הבעיה של ארצות הברית אינו השיתוק הכלכלי שלה. הבעיה של ארצות הברית, שוב על פי קרוגמן, הוא השיתוק הפוליטי שלה. אחת הבעיות התקציביות החמורות של ארצות הברית הוא הפער בין הוצאות הבריאות, וההכנסות ממסים שאמורות לכסות אותן. כאן, אומר קרוגמן, האשמה היא בפוליטיקאים. ושלא יגידו לי ששני המחנות, הימין והשמאל, הרפובליקנים והדמוקרטים, אשמים באותה מידה.

האשמה, אומר קרוגמן, היא של המחנה הרפובליקני. ההתעקשות של הרפובליקאים שלא להעלות מסים, גורמת לכך שהגרעון התקציבי של ארצות הברית הולך וגדל. הבעיה של ארצות הברית היא העובדה שהרפובליקנים, בייחוד הקיצונים שבהם, יעדיפו להסתכן בשואה כלכלית ובלבד שלא להעלות את המסים בסנט אחד. וכך, מסתבר שהבעיה היא אפילו לא עד כמה סוכנויות הרייטינג אמינות ו או אחראיות. הבעיה היא האם הפוליטיקאים האמריקאים אחראים דיים בעיתות משבר אלו.

ק. ו.