מדור הכלכלה של הגזטה ויבורצ'ה צבוע באדום. אדום הוא כידוע צבע הירידות בבורסות בעולם בכלל ובבורסה הוורשאית בפרט. היומון פנה לכן לבכירי הכלכלנים הפולנים כדי שאלה יפרשו לנו מה קורה בשווקים. פרופסור סטניסלב גומולקה, מי שהיה שר הכלכלה הפולני, ובימים אלה הוא כלכלן בכיר ב-WARSAW BUSINESS CENTER מסתייע בסיפורי המקרא כדי להבהיר לנו את מצב הכלכלה בימים אלה.

בין השנים אלפיים לאלפיים ושבע – עברו עלינו שבע שנים טובות. ממש כמו בספור המקראי על יוסף ופרעה שליט מצרים. כעת אנחנו נמצאים בעיצומן של שבע השנים הרזות – טוען פרופסור גומולקה. עד כמה רזות יהיו השנים הרזות הבאות? פרופסור גומולקה חושב שהמשבר לא נורא כל כך. תהיה אמנם האטה רבתי בצמיחה הכלכלית אבל גומולקה לא צופה משבר כלכלי בסגנון שנות השלושים עם אנשי עסקים שקופצים למותם מחלונות המשרדים בוול סטריט ומובטלים שעומדים עם פנכות בתור למרק.

הבנקים למדו לקח בדרך הקשה. בימים אלה הבנקים מאוד זהירים במתן הלוואות. בגלל אמצעי הזהירות שבהם הם נוקטים, הסבירות להתמוטטות הבנקים בגלל חדלון פירעון חובות קטן בהרבה בימים אלה. גם הציבור מודע לקשיים ונזהר מהוצאות בלתי מבוקרות. ההאטה הכלכלית תימשך – סבור פרופסור גומולקה – כל עוד לא ימצא פתרון מקיף וכולל למשבר הפיננסי, אבל שואה כלכלית לא צפויה לנו.

פרופסור דריוש פילאר הוא כלכלן וחבר בצוות הכלכלי של ראש הממשלה, דונלד טוסק. גם פילאר לא בטוח שהשלב הבא בכלכלה העולמית הוא מיתון עמוק, מה שהאמריקאים מכנים DEPRESSION או לחליפין RECESSION מה שכן אפשר לומר במידה רבה של בטחון הוא שצפויות לנו כמה שנים עם צמיחה זעירה אם בכלל – אומר פילאר. פולין תלויה במידה רבה ביצוא בכל הנוגע לצמיחה הכלכלית שלה. פירושו של דבר הוא שהצמיחה הכלכלית תיבלם במידה רבה. מה שירע עוד יותר את מצבה של פולין הוא הצפי לפיחות בסיוע הכלכלי מצד האיחוד האירופי. כעת פולין עדיין נהנית מהקצבות נדיבות שיגיעו לסיומן בעוד שנתיים. התקציב הבא של האיחוד האירופי, זה של שנת 2013 יהיה מן הסתם הרבה פחות נדיב וזאת בשל הקשיים הפיננסים העצומים שבהם נמצא האיחוד האירופי בימים אלה.

רפל אנטצ'אק, סגן מנכ''ל של חברת DELOITTE סבור גם הוא שהמשבר בו אנו נמצאים רציני ביותר. מדובר במשבר ממושך שאין לו פתרון מהיר. הצרה היא, אומר אנטצ'אק, שלא ברור איך יוצאים מהמשבר. התמריצים שנתנה ההנהגה הכלכלית בארצות הברית לכלכלת אמריקה – לא ממש עזרו. באירופה מאבדים המשקיעים את אמונם בחוסנם של השווקים. מדינות שלמות איבדו את אמונו של הציבור שלא רוצה יותר לקנות את אגרות החוב שלהן. הבסיס הכלכלי של מדינות אחרות נראה הולך ומתערער. כדוגמא נותן אנטצ'אק את ספרד איטליה ולאחרונה גם צרפת.  האיחוד האירופי כולו שקוע בחובות שמגיעים לשמונים אחוז מסך כל התוצר שלו. המשקיעים דורשים ערבויות מסיביות עבור המדינות החלשות – למשל אגרות חוב כל-אירופיות. אגרות שלהן ערבה מעצמה כלכלית כמו גרמניה.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לא מוכנה בשלב זה להנפקה של אגרות מעין אלה. מבחינתה זהו נשק פיננסי אחרון, נשק יום הדין. אנטצ'אק סבור שהנפקת אגרות חוב כל-אירופיות תהיה שלילית ביותר עבור פולין. הדבר יחלק את אירופה לשתי ליגות כלכליות. ליגה אלף וליגה בית. אירופה של תומכים ואירופה של נתמכים. אז מה בכל זאת יכולה פולין לעשות? למרבה הצער אנטצ'אק מונה שתי דרכים שכבר מוצו. לא נותרו חברות כלכליות רבות שאפשר להפריט ולשפר על ידי כך את מאזן התשלומים. למרבה הצער גם אי אפשר לסמוך על צמיחה בהכנסות כתוצאה מצמיחה כלכלית מסיבית. צריך למצוא לכן דרכים חדשות כדי לשפר את מאזן התשלומים – אומר אנטצ'אק. מהן? על כך אין לאנטצ'אק תשובה.

ואם לא די לכם בכל הנבואות הקודרות הללו, הרי שאלפרד אדמיץ ALFRED ADAMIEC מבית ההשקעות אלפא, מסביר לתומש פרוסק, הכתב הכלכלי של הגזטה ויבורצ'ה שצפויים לנו עוד שניים שלושה רבעונים דוביים (של ירידות) בבורסות. ככל שהירידות יהיו גדולות יותר, כך יגדל הסיכוי לשינוי מגמה בהמשך. בשפת הרחוב – קודם חייב להיות רע כדי שאחר כך יהיה טוב. ההדפסה המסיבית של דולרים בארצות הברית הביאה לגאות זמנית בבורסה. העדר צמיחה כלכלית בארצות הברית גרם לאי אמון בשווקים והמשקיעים יוצאים לכן בהמוניהם מהבורסה בימים האחרונים.

הצרות כידוע, באות בצרורות. בית ההשקעות מורגן סטנלי יצא בהכרזה לפיה השוק האמריקאי עומד בפני האטה חמורה. גם באירופה המצב לא מבטיח. הבנקים האירופאים יאלצו כנראה שלא להעלות את הריבית. ריבית גבוהה יותר פרושה גם גידול בחסכונות הציבור. ריבית נמוכה פרושה התמעטות החסכונות וממילא הכסף שברשות הבנקים. זאת ועוד. מדינות האיחוד האירופי מגלות חוסר רצון גובר לחלץ את יוון מהחובות אותם צברה. כאמור, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מסרבת גם היא לערוב לסילוק את הר החובות היווני. כל מדינה צריכה להיות אחראית לגורלה – אומרת הקנצלרית הגרמנית.

אי הוודאות בשוקי הכספים האירופים משפיעה לרעה גם על פולין. פולין רצתה להפריט את BANK PKO BP שבבעלותה. לאור הירידות העצומות בבורסה מטילים כלכלנים ספק בכדאיות ההנפקה בימים אלה. נראה כי הספור המקראי של שבע השנים הרעות שבאות בעקבות שבע השנים הטובות חוזר בימים אלה על עצמו בהבדל מהותי אחד – חסר לנו יועץ כלכלי ברמתו של יוסף. אשף כלכלי שיכול לא רק לאבחן את המחלה הכלכלית שפוקדת אותנו אלא גם למצוא לה תרופה.

השבועון "פוליטיקה" מצא בכל זאת פינה שבה שורה האופטימיות. המאמר הראשון במדור כתבות החוץ שלו נושא את הכותר: גאוות הכורדים. התמונות שמצורפות לכתבה אכן מאירות עיניים. תמונה ראשונה ובה נראים ילדים משחקים בגן עירוני מטופח כאשר ברקע בתי קולנוע וקניונים חדשים ובוהקים. התמונה היא מהעיר ארביל שבאוטונומיה הכורדית. האוטונומיה הכורדית היא לא מדינה עצמאית. האוטונומיה הכורדית היא חלק מהמדינה העיראקית.  פיוטר זלבסקי, העיתונאי שיצא לראות במו עיניו מה קורה בחבל הכורדי של עיראק כותב שאולי לא מדובר במדינה אחרת אבל ללא ספק בעולם אחר. באוטונומיה הכורדית נבנים כבישים חדשים, בתי דירות צומחים כמו פטריות אחרי הגשם, בתי מלון מהודרים נבנים בכל פינה – בקיצור האוטונומיה הכורדית היא נווה של בטחון ואזור של צמיחה כלכלית.

הפיגוע הטרוריסטי האחרון אירע כן לפני שש שנים – אומרים הכורדים בגאווה. בתמונה אחרת שמלווה את הכתבה נראות משפחות כורדיות מבלות בבאולינג.התמונה אומרת שמחת חיים ושלוה – שוב בניגוד למה שמתרחש במקומות אחרים בעיראק. השאלה היא כמובן האם השקט והשגשוג יחזיקו מעמד. גוראן, צלם בן שלושים ואחד שאותו ראיין זלבסקי, סבור שלא.  ברגע שהאמריקאים יעזבו תפרוץ פה מלחמת האזרחים מחדש – הוא אומר.

ק. ו.