PAP/Artur Reszko

אתמול סיור משטרתי מקומי הבחין בכך שהמצבה הושחתה, צוירו עליה צלבי קרס ונכתב עליה בפולנית "אל תבקשו סליחה על ידוובנה". גם הכיתוב בעברית הוכתם בצבע. מצבת הזיכרון לזכרם של שלוש מאות היהודים שנרצחו בידי פולנים תושבי המקום הוקמה ב 2001 ובטקס חניכתה השתתף שגריר ישראל בפולין דאז פרופסור שבח וייס. נשיא פולין דאז אלכסנדר קוושיניבסקי (Aleksander Kwaśniewski) ביקש סליחה מהקורבנות בשם העם הפולני. המשטרה המקומית בשיתוף עם משמר הגבול הפולני ושירותי הביטחון הפולנים חוקרת את התקרית. 

שר הפנים הפולני אדם ראפצקי (Adam Rapacki) אמר שיש סבירות שכל ההתקפות נגד מיעוטים שאירעו בזמן האחרון, השחתת השלטים בליטאית ליד פונסק, תקיפת מרכז התרבות המוסלמי בביאליסטוק, והשחתת מצבת הזיכרון בידוובנה – בוצעו בידי קבוצה אחת בחבל פודלאשיה (Podlasie) שבמזרח פולין. שר הפנים ענה על שאלות חברי הפרלמנט וחזר על מחויבות המדינה הפולנית להגנה על מיעוטיה. בין היתר התחייב ששידורי הטלוויזיה הפולנית ברומאני (שפתם של הצוענים), ליטאית, ורוסית לא יפסקו.    

בעשירי ביולי 1941 ריכזו תושבי העיירה ידוובנה את שכניהם היהודים באסם ושרפו אותם חיים. ב-2001 חשף ההיסטוריון תומאש גרוס את אחריות הפולנים למעשה ובכך קרע את האשליה הנוחה שרבים בפולין טיפחו לפיה את עיקר מעשי הרצח נגד היהודים ביצעו הגרמנים ועוזריהם בזמן שרוב הפולנים היו קורבנות או ניסו לעזור ליהודים. ספרו של גרוס וחזרת ידוובנה לכותרות עשו רבות כדי להניע את הדיון הפולני בדבר יחסי פולנים-יהודים ואף העניקו השראה למחזה התיאטרון "הכיתה שלנו" מאת תדאוש סלובודזיאנק (Tadeusz Słobodzianek) שהוצג ועורר דיון סוער בשל בחירתו להציג את יחסי הפולנים והיהודים דרך שורת מונולוגים של בוגרי אותה כיתת לימוד בשנים של טרום מלחמת העולם השנייה.

(ח.ה)