כשבעים בתי ספר בשפה הפולנית שובתים במחאה על חוק חדש שהעביר הפרלמנט בליטא ונתפס בעיני המיעוט הפולני בחבל וילנה כמקפח את זכויותיו. החוק מחייב את התלמידים לעבור בחינה מקיפה בליטאית כדי לקבל תעודת בגרות (בניגוד למצב הקודם בו היו שתי בחינות שונות לדוברי ליטאית מלידה ודוברי ליטאית כשפה שניה) וכן ללמוד נושאים מסוימים, כגון את תולדות ליטא, בליטאית בלבד.

 

עמנו באולפן חבר הפרלמנט הליטאי, וכן חבר הפרלמנט האירופי בבריסל, ואלדמר תומאשבסקי (Waldemar Tomaszewski). אחד מבולטי הפעילים של המיעוט הפולני בליטא. וכן חבר הפרלמנט הפולני מטעם מפלגת הפלטפורמה האזרחית תדאוש אזיביץ (Tadeusz Aziewicz).

 

ועדת תיאום ההפגנות בחבל וילנוס צופה שביום שישי תהיה הפגנה המונית מול ארמון הנשיאות ותריסרי ילדים לא יבואו אל בית הספר. הסיבה היא חוק שאומץ ב 17 במרץ בפרלמנט הליטאי לפיו החל משנת הלימודים הנוכחית שיעורים בידיעת המולדת הליטאית, קרי היסטוריה וגיאוגרפיה, וכן גיאוגרפיה של העולם, ינתנו רק בשפה הליטאית. כמו כן יהיה ישום של מה שנקרא "בסיסי חינוך פטריוטי", עד 2013 ליטאית אמורה להיות השפה הסטנדרטית בבתי הספר בליטא, כולל בתי ספר של מיעוטים, לצרכי תעודות הסיום.

ו.ת: יש לי ילד בכיתה השביעית ואישתי ואני זועמים על כך שזכויות ילדינו וחוקי ליטא מחוללים. כששלחנו ילד לכיתה אלף היה חוק אחר בתוקף וכששלחנו את הילד לבית הספר חשבנו שהוא ילמד באותו בית ספר עד כיתה י"ב. עד הבגרות תחת אותן הנחיות. ולפתע בא מישהו עם רעיון לשנות את ההנחיות הישנות תוך חודש חודשיים ותנאי הלימוד של הילד שלנו ישתנו לרעה. כי הוא יצטרך ללמוד שלוש יחידות בשפה שאינה שפת אמו (הכוונה לליטאית). גם עשו האחדה של הבגרות בשפת המדינה (ליטאית, הכוונה שעל כל בתי הספר בליטא לקיים את אותה בחינה) שזה למעשה בלתי אפשרי כי הוא אינו שולט בשפה ברמת שפת אם. למעשה, הם מפרים את זכויותינו כהורים וזו הסיבה שכל כך הרבה הורים הצטרפו לשביתה.     

     
מר תומאשבסקי הוסיף שלדעתו שלב המחאה הגיע לסופו וקולם של הפולנים בליטא לא זוכה למענה.

ו.ת: בסופו של דבר הקהילה הפולנית בליטא השיגה למעלה משישים אלף חתימות. הפעלנו את נציגי הקהילה בפרלמנט, במשרד החינוך, ארגנו עצומות, חתמנו על בקשות. כל זה נדחה, התעלמו מאיתנו. כעת זה הזמן לפעולה נחרצת, כמו השביתה עליה מדובר.

ת.א: כמובן שאני תומך בזכותם של בני המיעוט הפולני בליטא לעמוד על זכויותיהם ולבחור בחירות עצמאיות. אני מכבד את החלטתם. אבל איני יכול שלא לראות קיטוב הולך וגובר בין הפולנים לליטאים. המיעוט הפולני אינו צודק בתחושתו שהוא זוכה להתעלמות, להפך, הדרגים הגבוהים ביותר בשתי החברות, הפולנית והליטאית, משתדלים למצוא פשרה שתפתור את הבעיה הזו.

ת.א: מצבם של הפולנים בליטא אינו בר השוואה למצבם של הפולנים מול הגרמנים בתחילת המאה העשרים. אין השוואה בין מצבם של הפולנים בליטא והפולנים בוז'שניה (Wrzesnia  , שם החליטו הגרמנים ב 1901 שאסור לילדים פולנים להתפלל בפולנית לפני השיעורים, מה שהוביל לשביתה של בתי הספר הפולנים. וז'שניה הייתה חלק מגרמניה באותו זמן והיום היא חלק ממערב פולין) העלאת רגשות חזקים כל כך אינה מועילה לדיון ומיטיבה רק עם הקבוצות הקיצוניות שפונות בדיוק לאותם רגשות. פונות לסמלים, וזה מפחית את ההזדמנויות לדיאלוג במקום להגדיל אותן. זה מה שאני שואף לעשות ולשם כך הקמתי את הועדה הפרלמנטארית המשותפת לשתי הארצות דרכה נציגי שני בתי הנבחרים נפגשים ומלבנים סוגיות כגון חוק החינוך הליטאי החדש. יש לליטא זכות מלאה לעשות שינויים במערכת החינוך שלה אבל אנו רוצים שזכויות המיעוט הפולני ישמרו. אני עדיין חושב שפשרה אפשרית אבל הדרך אליה התארכה מאוד לאחרונה.

המיעוט הפולני מקווה שהשביתה תכריח את הרשויות בליטא להתייחס לתלונותיהם ברצינות רבה יותר ולהתחיל שיחות עם נציגיו.

ת.א: אני מאוד הייתי רוצה שרשויות ליטא יתייחסו להודעה על השביתה כאתגר שמזמין דיאלוג ויתחילו לשוחח עם נציגי המיעוט הפולני בליטא. בלי לחכות לשביתה שתתרחש. אבל לערב ילדים בפוליטיקה זה לא טוב. אני מאמין שהמיעוט הפולני נואש ומאמין שאין אפשרויות אחרות. אבל אם המדינה הליטאית הייתה נותנת סיכוי ומציעה הצעה חלופית אולי הייתה זוכה להערכה שהייתה משרתת הן את הצד הפולני והן את הצד הליטאי.

(ח.ה)