בפולין, וכאן נמצא עוד קו דמיון בין ורשה וירושלים, ההיסטוריה ניבטת אליך מכל פינה. זאת אולי הסיבה ששר האוצר הפולני, יצק רוסטובסקי מגיב למשבר הכלכלי שבו אנו נמצאים לא רק מפרספקטיבה כלכלית, אלא גם מפרספקטיבה היסטורית. "אם לא נפתור את המשבר" – מסביר רוסטובסקי – "מאיימת עלינו שוב מלחמה."

ה"ז'צ'פוספוליטה" מביא את האמירה האפוקליפטית כמעט של רוסטובסקי במדור הכלכלי שלו השבוע. רוסטובסקי אמר את הדברים מעל במת הפרלמנט האירופי בסטרסבורג. תיאורטית, מסביר הז'צ'פוספוליטה, עומד רוסטובסקי בראש מועצת שרי האוצר של האיחוד האירופי. פולין היא כידוע, נשיאת האיחוד האירופי בימים אלה. למעשה, מתקבלות ההחלטות במטבחה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בעצה אחת עם ניקולה סרקוזי, נשיא צרפת. בפרפרזה על דברי הלל הזקן, אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי? אמר רוסטובסקי: עלינו להציל את אירופה. אם לא אנו, אז מי? אם לא עכשיו, אימתי?

לדעתו של רוסטובסקי אם אירופה תזרוק את יוון לכלבים, הדבר יביא לקריסת היורו ולתוצאות כלכליות ומדיניות הרות אסון. מנכ''ל בנק פולני חשוב אמר שלא לפרסום דברים דומים. אם לא נציל את היורו צריך לחשוב ברצינות על גרין קארד אמריקאית לילדים. "אלוהים יודע לאן אירופה עלולה להתדרדר" – לדבריו. "בפולין" – אמר רוסטובסקי – "הזכרונות ההיסטורים טריים ביותר. אסור לנו לאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה באירופה."

החולשה של רוסטובסקי היא בכך, מסביר הז'צ'פוספוליטה, שגם אם הניתוח הכלכלי שלו נכון, אין לו את הכלים הדרושים לפתרון המצב. גם אם פולין מאמינה שעם הרבה עזרה יוון תצא סוף כל סוף ממשבר החובות שלה, אין לה, לפולין, את האמצעים הפיננסים הדרושים לבוא לעזרת היוונים. מה שמקשה עוד יותר על פתרון המשבר הוא העדרה של חזית כלכלית אחידה באירופה. לטוב או לרע, הנגיד האמריקאי יכול לקבוע מדיניות אחידה לכל ארצות הברית. לארצות אירופה אין מנהיגות כלכלית אחידה. צעד חשוב בכוון פתרון המשבר האירופי יהיה הגברת הפדרליזם האירופאי. פחות איחוד אירופי ויותר ארצות הברית של אירופה.

דבריו של רוסטקובסקי לא עברו מבלי לעורר תגובות של לעג באופוזיציה. ירוסלב קצ'ינסקי התלוצץ על חשבונו של רוסטקובסקי והחששות שלו מפני מלחמה באירופה. "אם הוא חושש להשאר בפולין נקנה לו כרטיס בכוון אחד - לאמריקה" – אמר קצ'ינסקי. שלושה שבועות לפני הבחירות לפרלמנט בפולין ול"גזטה ויבורצ'ה" (שפרושו אגב עיתון הבחירות) יש חדשות מדאיגות עבור מפלגת השלטון, מפלגת המצע האזרחי. המספרים שמעלה הסקר שערך העיתון מדברים בעד עצמם. מפלגת המצע האזרחי של דונלד טוסק – מקבלת 18% מקולות הבוחרים ואילו מפלגת החוק והצדק של ירוסלב קצ'ינסקי מקבלת 17% מכלל קולות הבוחרים. הבדל קטן של אחוז אחד. עוד מפסיד גדול הוא איחוד השמאל – 5% מכלל קולות הבוחרים בלבד.

מה שמעיד על חוסר שביעות הרצון של הציבור הפולני הוא מספר המצביעים הגבוה יחסית עבור ינוש פליקוט. פליקוט הוא פוליטיקאי עם נטיות סטנדאפיסטיות. ידוע מה הוא לא אוהב או יותר נכון את מי הוא לא אוהב. הוא לא אוהב את ירוסלב קצ'ינסקי. פחות ידוע מה הוא כן אוהב. לדעתו גם מפלגת המצע האזרחי לא ממלאת את תפקידה. פליקוט אכן פרש ממפלגת המצע האזרחי, לרווחתם של לא מעט מחבריה. פאליקוט נחשב לבוטה מדי עבור מפלגתו של טוסק. היוצא מזה הוא שאם אתה לא אוהב את קצ'ינסקי אבל לא מרוצה מטוסק אתה נוטה להצביע עבור פליקוט. זה כנראה מה שקורה. העובדה שלא ממש ברור מהו האני מאמין הפוליטי של פליקוט רק מדגישה את העובדה שמדובר כאן ככל הנראה בהצבעת מחאה נגד שתי המפלגות הגדולות יותר מאשר הבעת תמיכה במפלגתו הקטנה של פליקוט.

העובדה שהציבור הפולני ככל הנראה מאוכזב ממפלגת השלטון באה לידי ביטוי גם בכמעט שיוויון עם מפלגת החוק והצדק. מפלגת החוק והצד נחשבת למפלגה של הבלתי מרוצים. קוטרים בלשון העם. ירוסלב קצ'ינסקי מנהיגה, ידוע בביקורת החריפה שלו על דונלד טוסק. עוד שתי הפתעות שעולות מן הסקר היא הירידה בכוחה של מפלגת האיכרים. המפלגה היחידה בפרלמנט הפולני היום, שיש לה שורשים עוד בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה. שלושה אחוז בלבד מכלל הבוחרים יתנו לה את קולם. אולי השותפות בקואליציה עם מפלגת השלטון פגעה בפופולריות שלה.

פולין חשובה מכל – מפלגת הפורשים ממפלגת החוק והצדק של ירוסלב קצ'ינסקי תעבור בקלות את אחוז החסימה אם נסתמך על נתוני הסקר. היא תקבל כשני אחוז מכלל קולות הבוחרים. פולין חשובה מכל – כפי שמעיד עליה שמה – חוזרת כהד על הסיסמאות הסופר פטריוטיות של ירוסלב קצ'ינסקי. ככל הנראה ההבדל המהותי בין מנהיגיה לבין ירוסלב קצ'ינסקי הוא בעיקרו בילוגי. הוא מבוגר והם צעירים. מאחר וקצ'ינסקי לא מראה שום סימנים של פרישה ופינוי המקום בצמרת לצעירים ממנו בשנות דור, הם כנראה החליטו להיות אדונים לגורלם ולהקים מפלגה עם אידיאלוגיה דומה אבל ללא המנהיג בעל שערות השיבה – ירוסלב קצ'ינסקי.

כללית תוצאות הסקר לא מבשרות טובות לפולין. בפולין כמו בישראל, שיטת השלטון היא פרלמנטרית. שלא כמו בארצות הברית שם הנשיא לוקח הכל, גם אם ניצח על חודו של קול, בפולין כמו בישראל נבנה השלטון על ידי מלאכת הרכבת קואליציה. מצב שבו לאיש אין רוב ממשי יקשה מאוד על הרכבת קואליציה יעילה בפולין. בימים אלה של משבר כלכלי היה רצוי מאוד להגיע לשלטון יציב. כאמור, תוצאות הבחירות, לפחות לפי הסקר, לא מצביעות על אפשרות מעין זאת.

השבועון "ופרוסט" תוהה אם נס אכן יכול לקרות. ביחוד כשמדובר בנס כפול. לא קל לעבור את אחוז החסימה לפרלמנט. הסקרים אבל מורים על כך שלא רק מפלגת אחת, אלא שתי מפלגות יכולות לחולל הפעם את הנס הזה. מפלגה אחת מימין ומפלגה אחת משמאל. בימין מדובר במפלגה שנושאת את השם הסופר פטריוטי – פולין חשובה מכל. בשמאל מדובר במפלגתו של יאן פאליקוט. פאליקוט ידוע בעיקר כמיסטר אנטי – אנטי קצ'ינסקי, אנטי המימסד הכנסייתי, אנטי צביעות חברתית.

פאליקוט נחן בכשרונות של סטנדאפיסט. ההופעות הציבוריות שלו הן משהו בין פוליטיקה לפרפורמנס. הוא למשל גרם לסקנדל כאשר במחאה על אונס על ידי שוטרים הופיע במסיבת עיתונאים עם פניס מפלסטיק ביד אחת ואקדח ביד השנייה. כך נראה שלטון החוק של האחים קצ'ינסקי הוא הסביר – אונס בשם החוק. עד היום יש כאלה שזוכרים לפוליטיקאי הססגוני את ההופעה ההיא, ולא תמיד לטובה. כפי שהוא עצמו מודה בפני כתב ה"ופרוסט" לא פעם נגשים אליו אנשים ופונים אליו במילים: שלום אדון פניס. על זה אני עונה – שלום. בלי עצבים. מסביר פאליקוט. אני בחור עם ביצים – אומר פאליקוט (במלים אלה ממש) על עצמו – אני אומר מה שאחרים חושבים.

מלבד הפופלריות שלו בקרב הצעירים, לפליקוט יש מאגר מצביעים גם בקרב המבוגרים. באלה מבוגרים מדובר? מדובר בוותיקי השמאל שלא רואים בעין יפה כיצד השמאל העכשווי בפולין מתייחס בכפפות של משי לממסד הכנסייתי. דווקא הטון הפרובוקטיבי של פאליקוט הוא זה שמוצא חן בעיניהם. מסתבר שיש מן האמת בדבריו של פאליקוט. הוא יכול להרשות לעצמו לומר דברים שאזרח מן השורה לא מעיז לומר. לעתים יותר נעים ונוח לתת לאחר לומר את מה שאתה חושב.

ק. ו.