הגזטה ויבורצ'ה מעלה את השאלה: כמה חסידי אומות העולם היו בפולין בתקופת השואה? ולמה השאלה הפכה להיות לאקטואלית? בגלל אנדרטה לזכרם של חסידי אומות העולם שעיריית ורשה החליטה להקים בכיכר גז'יבובסקי בלב  הבירה, מרחק כמה פסיעות מהתיאטרון היהודי, בית הכנסת נוז'יק ובית הקהילה היהודית. האנדרטה אמורה לעלות שני מיליון זלוטי והיא מעוררת מחלוקת עוד טרם החלו בעבודות הקמתה. הסיבה: על האנדרטה אמורים להיות חקוקים שמותיהם של עשרת אלפים פולנים שהצילו יהודים תוך סיכון חייהם וחיי בני משפחותיהם בתקופת השואה. כזכור, בפולין, להבדיל משאר מדינות אירופה, העונש על הצלת יהודים היה מוות קולקטיבי. עונש מוות לא רק למציל אלא גם לבני משפחתו, כולל עוללים וזקנים.

פרופסור יאן ז'ארין עוסק בימים אלה באיסוף שמות המצילים. ז'ארין הוא פרופסור להיסטוריה שעבד במכון למורשת ההיסטורית IPNהידוע בנטיותיו השמרניות והימניות. פרופסור אחר, פרופסור ולדיסלב ברטושבסקי, שהיה בעצמו אסיר באושוויץ, מעלה תהיה: מי ואיך בכלל ניתן לבדוק את האמיתות ההיסטורית של השמות. האנדרטה אמורה לקום מול כנסיית כל הקדושים שבכיכר גז'יבובסקי. הכנסייה ידועה בכך שהיא שימשה את הנוצרים ממוצא יהודי שנכלאו גם הם בגטו וורשה וסופם כמו אחיהם היהודים שלא המירו את דתם היה השמדה. מרצלי גודלבסקי, שהיה הכומר של הכנסייה היה בין אותם פולנים שהצילו יהודים בתקופת השואה.

בראש הוועדה שמונתה כדי לפקח על הקמת האנדרטה עומד פרופסור אדם סצ'מבוש, מי שהיה שופט בית המשפט העליון. קודמו בוועדה היה אחיו, פרופסור תומש סצ'מבוש, היסטוריון על פי מקצועו. האח שהלך לעולמו לפני שש שנים התפרסם שלא בטובתו בכך שהגן על תושבי ידוובנה מפני האשמות שנטלו חלק בפוגרום על יהודי עיירתם בזמן השואה. כזכור בידוובנה העלו תושבי העיר את שכניהם היהודים באש באסם מקומי. זהו אחד המקרים של השמדת יהודים בזמן השואה על ידי הפולנים עצמם ולא הכובשים הגרמנים.

ובחזרה למספר השמות. המספר עשרת אלפים מעורר מחלוקת. פרופסור וולדיסלב ברטושבסקי, שהיה בזמן השואה חבר במחתרת הפולנית ז'גוטה שעסקה בהצלת יהודים, מסביר, שאיש לא יודע מהו מספר הפולנים שהצילו יהודים. מיטב החוקרים במכון יד ושם או בכל מכון מחקר אחר, לא מסוגלים לנקוב במספר המצילים. 6350 פולנים קיבלו הכרה כחסידי אומות העולם מידי יד ושם. כל שנה מצטרפים לרשימה שם אחד או שניים. כל מקרה נידון לגופו על ידי היסטוריונים מיומנים. יד ושם מעניק את תעודת חסיד אומות העולם רק לאותם אלה שהצילו יהודים שלא על מנת לקבל שכר, ורק במידה והניצולים העידו על מעשה ההצלה. לא מספיק לומר: הסבתא שלי הצילה יהודים – כדי לקבל את התעודה.

ד''ר רדיוש ליביונקה אומר כי מספר המצילים ככל הנראה עלה על ששת אלפים אבל קשה לדעת על סמך מה ולמה הגיעו מקימי האנדרטה למספר של עשרת אלפים חסידי אומות העולם. ההיסטוריונים שעוסקים מטעם העירייה בהקמת האנדרטה מסבירים שהם לא מסתמכים על הממצאים של יד ושם או גופים אחרים באופן בלעדי. הם עצמם חוקרים את הנושא.

ההיסטוריון שעומד בראש צוות החוקרים ההיסטורי הוא פרופסור יאן ז'ארין, מי שהיה מועמד מטעם מפלגתו של ירוסלב קצ'ינסקי, מפלגת החוק והצדק, לסנט, והממונה על מחלקת החינוך במכון למורשת ההיסטורית IPN במילים אחרות מדובר באיש המקורב לחוגי הימין. פרופסור ז'ארין טוען שהוא פתח כבר 2069 תיקים של פולנים שהצילו יהודים. אוסף התיקים שלו כולל אנשים שאכן קיבלו הכרה מטעם יד ושם, כאלה שיד ושם סירב להכיר בהם כחסידי אומות העולם (למשל בגלל העדר אישור מטעם עדים יהודים), וכאלה שעד עתה כלל לא פנו ליד ושם. פרופסור ז'ארין אמר לכתב הגזטה ויבורצ'ה שהוועדה שבראשה הוא עומד מתכוונת להשלים את החומר החסר, כמו למשל עדויות של הניצולים, וזאת כדי להעניק אמינות לטענתם של המצילים לכאורה. פרופסור ז'ארין מביע את בטחונו שלא יהיה שום קושי למצוא רשימה אמינה של עשרת אלפים חסידי אומות העולם.

פרופסור ז'ארין הביע את דעתו שמספר הפולנים שהצילו יהודים הוא לפחות שלוש מאות אלף. לדעת פרופסור ז'ארין מספר הפולנים שעזרו ליהודים בזמן השואה יכול להגיע למיליון. לא פחות. פרופסור ברטושבסקי מגיב בהומור שחור על הסטטיסטיקה המשוערת של פרופסור ז'ארין: "למה לא עשרה מליון? חבל רק שלא ידעתי על קיומם בזמן פעילותי במחתרת הפולנית תחת הכיבוש הגרמני..." ד''ר יאצק לאוצ'אק מעלה בעיה נוספת שעולה כתוצאה מניפוח המספרים של חסידי אומות העולם.

מטעמים של יוקרה לאומית יש כאלה שרוצים להראות מספר גדול ככל האפשר של חסידי אומות העולם בקרב הפולנים. מצד שני, אם אכן מאות אלפים או אפילו מיליונים עסקו באופן פעיל בהצלת יהודים, הרי שהצלת יהודים היה כמעט עניין של יום יום. פרופסור ברטושבסקי מתייחס באופן ביקורתי ביותר לעבודתו של צוות ההיסטוריונים בראשותו של פרופסור ז'ארין. מחקר מעין זה אינו עניין לגוף פרטי אלא צריך להיעשות בשיתוף פעולה ותאום עם יד ושם – הוא מסביר. פוליטיקה היא יועץ רע בחקר ההיסטוריה – מוסיף ברטושבסקי – פרופסור ז'ארין הוא נציג של גוש פוליטי ימני עם אג'נדה פוליטית ברורה. המספרים שבהם הוא נוקב הם בגדר מניפולציה ולא חקר של ההיסטוריה.

ונשאר בגזטה ויבורצ'ה. עורך העיתון ומייסדו אדם מיכניק מגיב על מותו של מועמר קאדאפי. מוות, היא לא סיבה למסיבה – כותב מיכניק בעמוד הראשון של העיתון. גם אם מדובר במותו של עריץ. מותו של קאדאפי לא גורם לי לשמחה. הוא מעלה בלבי הרהורים נוגים על העולם שבו אנו חיים – יחד עם הדיקטאטורים למינהם - כותב מיכניק. קאדאפי היה דיקטאטור חסר רחמים אבל זה לא הפריע לגדולי עולם וראשי המדינות המערביות הגדולות לשתף עמו פעולה. הוא האמין שכוח ותעמולה שקרית הם נוסחה מנצחת. מסתבר שטעה. נתיניו בסופו של דבר קמו נגדו. הוא לא נפל מיד. הצבא עמד לצדו. ספק אם היה נופל כה מהר אלמלא ההתערבות הצבאית הצרפתית והבריטית. הצבא עומד לצדו של אסד וזו בדיוק הסיבה שהוא עדיין מחזיק ברסן השלטון בדמשק. המערב עמד לצידם של המורדים וזה היה הסיוע שלו היו זקוקים. המורדים ראו במו עיניהם שדיקטאטורים אינם כל יכולים. סופם בוא יבוא.

דיקטטורה אפשר להפיל, כמו בלוב, באמצעים אלימים. בדיקטטורה אפשר להלחם גם  באמצעים חוקיים, על ידי משא ומתן ויתר פתיחות. זו ככל הנראה הדרך שבה בוחרת מרוקו. גם בורמה מגלה לאחרונה סימני פתיחות. שליט בלרוס, לוקשנקו, שייך לקטגוריה של קאדאפי. הוא משוכנע שהוא מעל לחוק. הוא משוכנע שהוא אינו בן תמותה רגיל. לנגד עינינו ממש אנו רואים כיצד שליט אוקראינה, ינוקוביץ', מתחיל ללכת בדרכו של לוקשנקו. הוא עושה את אותן הטעויות שעשה בשעתו גם קאדאפי. נקווה שסופו לא יהיה כסופו של קאדאפי. אני לא מאמין בעולם ללא שנאה – בני אדם אינם מלאכים – ממשיך מיכניק. אני אבל כן מאמין שסופו של כל דיקטאטור בוא יבוא. גם זו נחמה פורתא.

ק. ו.