גם הגזטה ויבורצ'ה וגם ה"וורסאו ביזנס ז'ורנאל" מסכימים שהמפסידה הגדולה של הבחירות לפרלמנט הפולני, הסיים, היא מפלגת איחוד השמאל. מפלגת איחוד השמאל או SLD על פי ראשי התיבות שלה בפולנית זכתה לארבעים אחוז מהקולות עוד לפני עשר שנים והייתה המפלגה המובילה במדינה. כיום הייצוג שלה בפרלמנט מסתכם באחוזים ספורים בלבד. עבור מפלגת איחוד השמאל, כואבת במיוחד העובדה שמפלגתו החדשה של יאנוש פאליקוט, שזו לה ההשתתפות הראשונה בבחירות, יכולה להציג תוצאות מרשימות הרבה יותר.

אחת התוצאות של המפלה היא פרישתו של גז'גוז' נפירלסקי מתפקיד יושב ראש המפלגה. בבחירות שנערכו לראשות המפלגה, וזאת כבר אחרי המפלה בבחירות לסיים, התמודדו שתי דמויות מוכרות היטב לציבור הפולני בכלל ולחברי מפלגת איחוד השמאל בפרט. מדובר בלשק מילר, מי שהיה ראש ממשלת פולין, וברישארד קאליש, מי שהיה שר הפנים שלה. בשני המקרים לא מדובר בפנים חדשות. מילר זכה בניצחון משכנע ו"הגזטה ויבורצ'ה" הזמינה את רישארד קאליש, הצעיר בין השניים, לראיון.

לשאלה האם המפלה בבחירות לראשות המפלגה הייתה כואבת, השיב קאליש בשפה דיפלומטית, שכל פוליטיקאי חייב להיות מוכן למפלות, באותה מידה שעליו להיות מוכן לנצחונות. זה טבעה של הפוליטיקה. זאת ועוד. קאליש הזכיר שהוא הביע מייד נכונות לכהן כסגנו של מילר. במילים אחרות, הוא לא מתכוון לפעול נגדו. ההיפך הוא הנכון. הוא רוצה בשיתוף פעולה של כל הכוחות במפלגה וזאת במטרה לשקם ולהחזיר אותה למרכז המפה הפוליטית. אז מה בעצם ההבדל האידיאולוגי בין שניכם? – שאלה כתבת ה"גזטה ויבורצ'ה". קאליש מסביר את ההבדל בכך שהוא דוגל בפתיחת שערי המפלגה לכל הכוחות שמאמינים באג'נדה של השמאל: סוציאליסטים, ירוקים, ארגונים הנלחמים למען זכויות הנשים כמו גם ארגונים שעוסקים בזכויות האזרח.

מילר, לדבריו של קאליש, מאמין שיש קודם כל לערוך רה-ארגון בתוך המפלגה עצמה, וזאת לפני שמנסים לגייס לשורותיה גופים חברתיים ופוליטים נוספים. מה רע בארגון מחדש? – הקשתה הכתבת. הבעיה עם מה שמכונה ארגון מחדש היא העובדה שמדובר בתהליך שיכול להתמשך ללא סוף – באה תשובתו של קאליש. נראה שלא רק שמפלגת איחוד השמאל ספגה מכה קשה בבחירות - נכון לעכשיו, אין לה עדיין מענה לקשיים אליהם נקלעה. אכן, אחת הבעיות של מפלגת איחוד השמאל היא העדר מצע אטרקטיבי עבור מחנה השמאל. האם למפלגת איחוד השמאל יש בכלל עתיד – תוהה ה-"וורסאו ביזנס ז'ורנאל".

מירוסלבה גרבובסקה, שעומדת בראש מכון לסקר דעת קהל מסבירה שלמעשה קיימים כיום בפולין שני קהלים באגף השמאלי של הקשת הפוליטית. הקבוצה הראשונה מורכבת מאנשים קשי יום, כאלה שרוצים במדינת רווחה, אבל כלל וכלל לא מפריעה להם התערבות הכנסייה בענייני המדינה. ההיפך הוא הנכון. הם ברובם קתולים אדוקים ומבקרים מדי יום ראשון בכנסיה. ממילא אלה אינם אנשים שתומכים בזכויות ההומוסקסואלים והלסביות או בחופש ההפלות. כך קרה שמפלגתו הימנית של ירוסלב קצ'ינסקי, מפלגת החוק והצדק, משכה קולות רבים ממחנה השמאל. היא אמנם ימנית בנושאי חוץ ובטחון אבל דוגלת בחקיקה סוציאלית. אותם קשי יום שחוששים מכלכלת השוק הצביעו עבור ירוסלב קצ'ינסקי ומפלגת החוק והצדק שהוא עומד בראשה. הקהל השני בתוך מחנה השמאל שונה בתכלית. מדובר באנשים שאין להם קשיי פרנסה. אותם מעניינת יותר הפרדת הדת והמדינה, ליברליזציה בחוקי ההפלה, ומתן זכויות מליאות למיעוטים מיניים.

מאחר והם משתכרים היטב, הם חשדנים ביותר לכל מה שנוגע לרטוריקה סוציאליסטית. הם דווקא מאמינים בכלכלה חופשית. הם שמאלנים אבל הם מה שמכונה פרו-ביזנס, בלעז. מפלגתו החדשה של יאנוש פאליקוט היא אטרקטיבית במיוחד עבור אותו שמאל אמיד. אלה אנשים שחושבים בשמאל אבל חיים בימין. אנשים שדוגלים באג'נדה של זכויות האזרח מבית מדרשו של השמאל בצירוף האג'נדה של כלכלת שוק, מבית מדרשו של הימין. מדובר בציבור שקצה נפשו בהשפעה הגדולה מדי, לדעתו, של הכנסייה על חיי החברה בפולין. מפלגת איחוד השמאל לא נלחמה לדעתם די בכנסיה. פאליקוט, כן. לפחות במישור ההצהרתי. אין פלא שהמחנה השמאלי המבוסס הצביע בגדול עבור פאליקוט.

אז איפה כל זה משאיר את מפלגת איחוד השמאל? האפשרות היחידה שנותרה למפלגת איחוד השמאל היא לעטות ארשת של מפלגה שמאלית - אבל מתונה. מפלגה שרוצה להגביל את כוחה של הכנסייה מבלי להיגרר למלחמה בממסד הדתי. מפלגה שרוצה להגן על זכויות העובדים אבל מבלי להרוס את כלכלת השוק. הבעיה היא שמתינות היא לא ממש סקסית. התקשורת למשל מעדיפה הצהרות בוטות ולא פושרות ומתפשרות. מי שלא זוכה לכותרות בתקשורת מסתכן בשכחה. מה שיכול אולי להציל את המפלגה הוא מנהיג כריזמטי כזה שהתקשורת אוהבת לחזור על אמירותיו השנונות – כותב ה"וורסאו ביזנס ז'ורנאל".

עוד דבר שיכול לעזור למפלגת איחוד השמאל היא הרעה במצב הכלכלי בפולין. האיחוד האירופי נאבק בימים אלה ממש בבעיות החוב של יוון איטליה וספרד. פולין אינה חברה בגוש היורו אבל הרעה במצב הכלכלי בגוש היורו תשפיע מיידית על הכלכלה הפולנית. אם אכן תחול הרעה במצב הכלכלי בפולין, יחזרו נושאים כלכלים למרכז ההתעניינות של הציבור. מפלגה שמציגה את עצמה כמגינה על זכויות העובדים יכולה, בזמנים קשים, לזכות בפופולאריות מחודשת. כפי שמנסח זאת העיתון, ככל שיהיה רע יותר בפולין, יהיה טוב יותר למפלגת איחוד השמאל. הרעה במצב הכלכלי תסיט קולות ממפלגתו השמאלית אבל הפרו-קפיטליסטית של יאנוש פאליקוט בחזרה אל השמאל המסורתי – למפלגת איחוד השמאל.

לפאליקוט יהיה קשה אז לעשות סבוב של מאה ושמונים מעלות ולהציג את עצמו כמגן זכויות העובדים במאבקם בכוחות השוק. רבים היו בשוק כאשר בשנת 1993, ארבע שנים בלבד אחרי נפילת הקומוניזם, הייתה זו דווקא מפלגת איחוד השמאל שזכתה בבחירות. מפלגת איחוד השמאל היא בסופו של דבר גלגול עכשווי של המפלגה הקומוניסטית. הסיבה הייתה אז, כפי שהיא עלולה להיות היום, התדרדרות במצבם הכלכלי של המוני אזרחים. לפולין, כותב ה"וורסאו ביזנס ז'ורנאל" אין את הרזרבות הפיננסיות שדרושות כדי לרפד נפילה קשה מעין זו, והיה ותחזור על עצמה. הזמנים הקשים, שעלולים לחזור, יכולים להחזיר גם את מפלגת איחוד השמאל לשלטון. מרק טוויין כתב בשעתו שהידיעות על מותו הן מוקדמות מדי. יתכן והידיעות על מותו של השמאל בפולין גם הן יסתברו כמוגזמות.

ק. ו.