EPA/JENS BUETTNER מפגינים גרמנים קוראים לסיום המבצע באפגניסטן
הממשלה האפגנית מתנה את חתימתה על הסכם שיתוף פעולה עם וושינגטון בהפסקת הפשיטות הלילות על בתים אפגנים בידי כוחות נאט"ו וארצות הברית. "אנו בהחלט רוצים שותפות אסטרטגית", אמר נשיא אפגניסטן חאמיד כרזאי, "אבל בתנאים מסוימים. (ביניהם) שמירה על זהותנו הלאומית, הפסקה לפשיטות הליליות, ולא עוד מעצרי בית." הסכם השותפות האסטרטגית נועד לשמור על הישגי המערכה באפגניסטן גם לאחר נסיגת כוחות צבא ארצות הברית ונאט"ו מהמדינה בשנת 2014. הפשיטות הלילות ומעצרי הבית הם אחד הכלים היעילים ביותר של כוחות הברית במאבק נגד פעילי טרור. בימים אלו מתקיימים דיונים אודות פרטי הסכם השותפות האסטרטגית וארצות הברית אינה המדינה היחידה שמוכנה לערוב לביטחון הממשל האפגני. גם האיחוד האירופי, אוסטרליה, בריטניה, וצרפת נמצאים במשא ומתן עם ממשלו של כרזאי. פולין היא אחת המדינות שהשתתפו במבצע בן עשר השנים באפגניסטן.
הנשיא האפגני אמר את הדברים במהלך פגישת מועצה של השבטים הפאשטונים (Loya jirga) שעתידה להמשך ארבעה ימים. מדובר במוסד חברתי חשוב בחברה האפגנית והזדמנות חשובה לשוחח אודות הנושאים הבוערים במדינה. שהם שיחות הפיוס עם מנהיגי הטאליבן והיקף שיתוף הפעולה עם כוחות הצבא האמריקני לאחר שנת 2014. מנהיגי הטאליבן מסרבים לשבת למשא ומתן עם ממשלת כרזאי כל עוד יש נוכחות צבאית זרה במדינה. יש לציין שכוחות הטאליבן ניסו לפגוע בדיונים ומחבל מתאבד נורה ביום שני בניסיון לפגוע במשתתפים. למרות הניסיון לכנס פגישת מועצה שתקדם פיוס פנימי בין הטאליבן והממשל האפגני רוב המומחים טוענים שמבחינה היסטורית אפגניסטן נחשבת לזירת "המשחק הגדול" בין מעצמות שונות כמו רוסיה, סין, פקיסטן, ואיראן. ולכן הסיכוי שהמדינה החדשה תהיה יציבה קלוש מאוד.
בעיראק חלק ניכר מהאזרחים מאמין שלמרות הישגי האמריקנים בסיוע לגיבוש דמוקרטיה וחירויות פרט בעיראק החדשה הצד השני של המטבע היה התעמרות ומכאובים שנגרמו לעיראקים כתוצאה מהנוכחות הצבאית הזרה בארצם. לפחות שתי פעולות אמריקניות התגלו כשגויות. ההחלטה לפרק את מנגנוני המדינה העיראקית כדי להיות בטוחים שאיש מאנשי הממשל החדש לא היה חבר מפלגת השלטון הקודם וההחלטה להזמין לעיראק חברות ביטחון פרטיות כדי להקל על פעילות עסקית שם. ההחלטה הראשונה רוקנה את מוסדות המדינה מאנשים מנוסים וקוממה את הרוב הסוני במדינה וההחלטה השנייה הובילה לפעילות בלתי מבוקרת של אנשי אבטחה שכירים מול אוכלוסייה אזרחית. אחת מפעולות צבא פולין שנוכח בעיראק הייתה לאמן את כוחות הביטחון של עיראק החדשה ולהשיב יציבות וביטחון לחיי האזרחים.
עוד גורם למתח בעיראק החדשה היא תחושת הרוב הסוני שהאמריקנים פגעו במעמדם והעדיפו את המיעוט השיעי כבני ברית לתהליך בניית המדינה. מחסומים רבים מקשים על התנועה בין חלקי המדינה והאזרחים חשים שכל חייל יכול לעשות כרצונו לנוסעים בביטחון מלא שאיש לא יבוא עמו בחשבון. למרות כל הדברים האלו, עיראקים רבים מאמינים שלמרות הקשיים והמגבלות אין הם זקוקים לאביב ערבי כדי להוביל לשינויים חיוביים. חופש הדיבור וחופש ההצבעה מאפשרים להם מסלולים אחרים, ללא צורך במהפכות נוספות.
(ח.ה)