PAP/Radek Pietruszka

לפי דעתו של ראש ממשלת פולין דונלד טוסק זה שארצות גוש היורו הגיעו להבנה אודות השיטות להציל את מטבע היורו זה נהדר, אבל לא מספיק כדי להרגיע את השווקים. לדעתו, יש לכלול גם את ארצות אירופה שהן חברות באיחוד האירופי (אך לא בגוש היורו) בכל עסקה שתקבע. ראוי לציין שלמרות ההסכמות, כל מדינה מנסה לשמור על יתרונה היחסי גם במסגרת השינויים המוצעים. בריטניה למשל, אחד ממוקדי הפעילות הפיננסית הגדולים בעולם, הטילה וטו על הרעיון שיוטל מס על פעילות פיננסית בכל 27 ארצות גוש האיחוד האירופי. ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון אמר שלפי דעתו העסקה שהוצעה לא הייתה טובה לבריטניה ולכן הוא דחה אותה על הסף. שבדיה וצ'כיה צריכות להיוועץ בפרלמנטים שלהן לפני שתוכלנה לאשר את העסקה והסירוב הבריטי הוציא אותה מהעסקה. גם הונגריה יצאה ממנה.

בין ההתפתחויות שהוכרזו עליהן בבריסל, יוון תזכה להמשך סיוע כלכלי והיעד הוא להפחית את מדד חובה מול תוצר מקומי גולמי למאה ועשרים אחוזים בלבד עד שנת 2020. הפרלמנט היווני אישר את התקציב החדש והתקשורת מדווחת שלפי הסטטיסטיקה, האיחוד האירופי שילם שלושים אלף יורו עבור כל יווני כדי להציל את כלכלת יוון. באיטליה לעומת זאת מתוכננת שביתה לקראת ה 12 בדצמבר כדי למחות על הקיצוצים החמורים (כשלושים ביליון יורו) בתקציב המדינה האיטלקית. את השביתה יובילו שלושה איגודי עובדים מהגדולים במשק. בין הקיצוצים המוצעים, מס על נדל"ן והעלאת גילאי הפרישה. ראש ממשלת איטליה מריו מונטי סירב להיפגש עם נציגי האיגודים בטענה שאין הוא רוצה לשנות את התקציב וממילא אין זמן לעשות בו שינויים. מהלך זה אולי מוצדק כלכלית, אך הוא מעלה מחדש את החששות שהועלו בציבור האיטלקי בעידן שלאחר ברלוסקוני שמונטי עתיד להשתמש בשוט כונס הנכסים האירופי כשיתקל בהתנגדות. מה שבמידה רבה מנוגד לערכי הדמוקרטיה האיטלקית.

בבריסל גם יחתם ההסכם שיוביל לצירוף קרואטיה לאיחוד האירופי וידונו בבקשת סרביה להצטרף גם היא אל האיחוד.

(ח.ה)